המדור השבועי 5 על 5 עם השאלות הבוערות והפעם: הצטרפו: אריק גנות, דני אייזיקוביץ', רום גפן, מידן בורוכוב ואורח מיוחד: ערן סורוקה
ארבע מבין פיניקס, סקרמנטו, דאלאס, גולדן סטייט והלייקרס יהיו בפליי אין, מה שאומר שרק שתיים יעלו. את מי תרצו לראות בפלייאוף ולמה?
דני אייזיקוביץ': באופן אישי, אשמח לראות את הלייקרס ולברון עושים עוד ריצה יפה. הם מוסיפים המון צבע ועניין בכל פלייאוף, מעבר לעובדה שזה כמעט אותו סגל שהצליח לאתגר את כל המערב רק לפני שנה.
כאשר הם בסגל מלא, גם מאוד מעניין לראות את המץ'-אפים שהם מייצרים גם בהגנה וגם בהתקפה עם האצ'ימורה בסנטר, דיוויס ב 4 ולברון שבכלל אוהב לרכז.
אין לי למעשה קבוצה שנייה, אבל ההיילייטס של לוקה וקיירי הם משהו שתמיד כיף לראות ואם כבר היילייטס, אז למה לא ברגעי השיא של הפלייאוף. גם פלייאוף של פוקס וסבוניס, ובטח קיגאן מארי, נראה לי כמו משהו שהייתי שמח לראות.
אריק גנות: מצד אחד, התחושה היא שהגיע הזמן לחילופי משמרות בליגה. לברון או סטף היו בכל פלייאוף מאז 2005, והשנה לא נראה שהם מסוגלים לעשות יותר מהפסד מכובד בסיבוב הראשון. מצד שני, אלה פאקינג לברון וסטף. איך אפשר בלעדיהם?
מכיוון שנראה שרק אחד מהם יוכל להגיע לפלייאוף – סטף עדיף. גם כי יש לו קבוצה עמוקה יותר עם קצת צעירים מלהיבים, וגם כי הדחה מוקדמת של לברון יכולה לסמן את סיום דרכו בלייקרס – שזה טוב לאור העובדה שלא נראה שהקבוצה הנוכחית יכולה להתמודד על משהו.
בנוסף, עם כל הסימפטיה, לסקרמנטו אין מה למכור במערב החזק של השנה.
ערן סורוקה: זה באמת יסתיים מתישהו, הקטע הזה של פלייאופים עם סטף ולברון, הא? פתאום ההכרה הזו פוגעת בנו. בדיוק מהסיבה הזאת, הייתי שמח לראות את שניהם נכנסים, אבל מסתמן שהסבירות נמוכה, אז אסתפק באחד מהם, בתקווה שההפסד בפליי-אין לא יגרום לשני לפרוש. לגבי השאר, הבחירות קשות: דוראנט בלתי נגמר אבל פניקס לא יציבה, לוקה משוגע אבל קיירי זה איכס, סאבוניס משלנו אבל הקינגס פחות מרגשים העונה. בשביל הסטאר פאוור תנו לי אנט-דוראנט, ולוקה-ניקולה, בסיבוב הראשון. סליחה ממר דומנטאס, יהיה לך יותר זמן לקרוא ספרים של גרוסמן.
רום גפן: רק עכשיו אני מבין כמה כוכבים יצפו כמונו מהבית בפליאוף. מבחינת ספורטיביות לסקרמנטו הכי מגיע להיות בפליאוף. באופן אישי אני מעריץ של בוקר וקידיי אז ארצה לראות אותם בפליאוף ביחד עם לוקה. מגיע ללוקה לעשות פליאוף והשנה אני חושב שדאלאס מסוגלת להגיע רחוק מאוד. החיבור בין לוקה לקיירי נראה מעולה ביחד עם ההגעה של גאפורד. לצערי אני לא חושב שזה יקרה ולדעתי הליגה תעשה הכל כדי שסטף או לברון יהיה בפנים אחרת המותג ייהרס עוד יותר.
מידן בורוכוב: דילמה שהיא אפילו דילמה מוסרית, האובייס שלי זה הלייקרס שאותה אני אוהד מגיל 5. משאיר מקום לקבוצה נוספת. הייתי שמח לראות סדרה בין הסאנס לבין דנבר בסיבוב הראשון. נכון שהקבוצות חזקות, עם סטארים מטורפים. זה יהיה עצוב עבור 2 מה 5 שימצאו את עצמן בבית באפריל. למען עתיד הליגה הייתי מעדיף שקארי ולברון ישבו בבית ויתנו סיכוי לאחרים. לא הייתי ממהר לתת לניו אורלינס מקום מובטח בפלייאוף. יש סיכוי מצויין למדורגת שתפגוש את OKC או מינסוטה לעקוץ.
העדפה שלי פיניקס 5, דאלאס 6, לייקרס 7, סקרמנטו 8
אורלנדו נאבקת על המקום הרביעי במזרח. יהיה לה מה למכור בפלייאוף?
מידן בורוכוב: אני לא אוהב להתיחס לקבוצה שההצלחה שלה נסיבתית. המקום ה 4 של המג׳יק קצת ״מרמה״. ללא הפציעה של אמביד והפציעות בניקס הם בקושי בטופ 6.
צריך להסיר את הכובע בפני המג׳יק, לדעתי לא יהיה לה שום סיכוי לעבור סיבוב בפלייאוף. לא בגלל היכולת אלא בגלל חוסר הנסיון שיהיה בעוכרייה. אני מקווה עבור המג׳יק שהעונה היא תעבור שיעור חשוב בדרך להמשך. יש למג׳יק פוטנציאל לתת את הטון במזרח בשנים הקרובות.
מזכירים קצת את גולדן סטייט 2012. צעירים, דינימיים, שחקנים שבאו מהדראפט.
דני אייזיקוביץ': השאלה אם למכור זה אומר לקחת שני משחקים מול הניקס בסיבוב הראשון? כרגע הניקס נראים כמו הקבוצה שאף אחד לא רוצה לפגוש. הם עדיין חסרים חלקים חשובים מהסגל, וכשהם בסגל מלא, הם נראים קשוחים, אגרסיביים, הגנתיים מאוד ועם עומק נהדר, כאשר שחקן כמו ג'וש הארט אמור לעלות מהספסל ואנחנו רואים היום שהוא בקלות יכול לתת 40 דקות לערב ולהיות נהדר.
בנוסף עם אנונובי ורנדל, יש שם עומק אדיר בכנפיים, המנהיגות של ברונסון ובכלל השאלה על אורלנדו. אז לצערי, למרות הסימפטיה שיש לצעירים של אורלנדו, נראה שסוף סוף אחרי המון שנים יש לניקס קבוצה וזה הרבה יותר תלוי בהם מאשר באורלנדו.
אריק גנות: במבט ראשון נראה שלא. הם כמעט בוודאות יפגשו את הניקס, שאמורים להיות טובים יותר אם הם בריאים. גם אם בנקרו כבר טוב יותר מרנדל, אןי שום דבר באורלנדו שמזכיר את היכולת של ברונסון העונה, הניקס עמוקים, הרבה יותר מגוונים התקפית, ועם הגנה טובה.
במבט שני ליכולת ההגנתית הייחודית של אורלנדו יש סיכוי לעבור את הניקס, ואפילו להקשות על בוסטון. הם שמו דגש בצורה מאוד יפה על הגנה חונקת של הגארדים, שמקשה על ניהול המשחק של היריבה. לא בטוח שקבוצה שחסרים לה עושי משחק כמו הניקס תדע להסתדר עם זה. מול בוסטון זה סיפור אחר.
ערן סורוקה: אורלנדו זו אוק' סיטי מזרח עם קצת פחות כריזמה. קבוצה נהדרת, עם פילוסופיית משחק ברורה, כוכב עולה שמתפתח לנו מול העיניים ומאמן חכם וערמומי, שיושבת לך על הנשמה 48 דקות ולא משחררת. יש ממנה פחות ציפיות מאשר ממקבילתה המערבית, ובלי לחץ היא תהיה יריבה קשה לכל קבוצה בסיבוב הראשון – אפילו את בוסטון המג'יק ניצחו במשחק גביע. הפלייאוף הראשון של פאולו באנקרו הוא אחד הסיפורים המרתקים בעיניי העונה, ועם המצ'אפ המתאים, זה יכול אפילו להימשך יותר מסיבוב אחד.
רום גפן: חד משמעית כן. שבוע אחרי שבוע אני מתייחס פה לחבורה הצעירה של אורלנדו בהובלת באנקרו. בגלל שאף אחד לא סופר אותם הם יהיו הסוס השחור על אחת כמה וכמה אם ישיגו ביתיות. המזרח השנה חלש משמעותית ואחרי הזכיה בקיץ של ואגנר אני אשמח שהוא ילך רחוק גם כאן, מגיע לו. כולם ירצו שהניקס תעבור לשלב הבא. אני אוהב לחשוב הפוך מכולם.
https://www.youtube.com/watch?v=TeVFTTgSkKk&pp=ygUNT1JMQU5ETyBNQUdJQw%3D%3D
מי יכול לאתגר את דנבר במערב?
רום גפן: אחרי הפציעה של קארל אנת'וני טאונס לדעתי מינסוטה לא. כנ"ל אוקלהומה סיטי שכבר התייחסתי אליה כאן לפני מספר שבועות שבעיניי חוסר הנסיון של הקבוצה הצעירה הזו יכריע אותם בפליאוף.
לדעתי הקבוצה היחידה שיכולה לאתגר את דנבר במערב היא הקליפרס. מאוזנת, מפוצצת כוכבים מלאי ניסיון במעמדים האלה. בשורה התחתונה – זה יהיה קרוב אבל דנבר תהיה אלופת המערב.
מידן בורוכוב: בעונה הקודמת דנבר סיימה את המערב במאזן 3-12. הקבוצה היחידה שנתנה לה פייט הייתה פניקס עד שדוראנט ובוקר (בהופעת ענק בפליאוף) נפלו מהרגלים. למרות שהם ניצחו את הלייקרס 10 פעמים ברציפות כולל פלייאוף, בסדרה נתונה ועם התעלות של דיוויס ולברון, הלייקרס מסוגלת לעשות קצת רעש. (סדרת סיבוב ראשון תהיה חלומית)דאלאס הוכיחה שקיירי לא מפחד מאף אחד ולוקה במוד פלייאוף זו קבוצה שדנבר צריכה לחשוש ממנה.
שאר קבוצות המערב לא יצליחו לגנוב יותר ממשחק מול דנבר (בהרכב מלא). הצמרת המערבית סובלת מחוסר ניסיון ופציעות.
דני אייזיקוביץ': כמו שזה נראה כרגע מינסוטה. רק השבוע מינסוטה הצליחה למתוח את דנבר למשחק קשוח מאוד וזה כשהיא משחקת בלי טאונס, גובר וריד. בהתקפה אדוארדס יוצר בעיות עבור ההגנה של דנבר בתור גארד גבוה, אבל האתגר האמיתי זה ההתמודדות כמובן עם יוקיץ' ומארי ושם גובר וקונלי ישחקו משחק משמעותי מאוד.
גובר כנראה אמור להיות הגבוה שהכי יכול להקשות על יוקיץ' בליגה אבל אולי יהיה יותר מעניין לראות את מינסוטה מנסה לשחק בדומה לייקרס של השנה שעברה כאשר טאונס על יוקיץ' וגובר בעזרה מכריח את גורדון לזרוק שלשות. בנוסף הפיזיות של קונלי עשויה להיות משמעותית במץ'-אפ מול מארי.
אריק גנות: באמת? כנראה אף אחת. לדנבר יש לא רק קבוצה מצוינת, אלא גם ניסיון פלייאוף וווינריות שאין ליריבות המרכזיות. הטופ 5 במערב חוץ ממנה הן קבוצות שרובן לא ניצחו סדרה בפלייאוף, והחמישית היא הקליפרס. במידה רבה, הדחה של דנבר לפני גמר ה-NBA תהיה מפתיעה יותר מהגעה שלהם לשם עם 2-3 הפסדים.
אם בכל זאת נסמן קבוצות שיכולות להיות בעיה, אלה הן הקליפרס והסאנס. לשתיהן יש גם מי שישים גוף על יוקיץ', וגם שחקן הגנה מצוין שיבוא לעזרתו ויסגור לו נתיבי מסירה. לשתיהן יש שחקני התקפה מצוינים שיכולים להיות אתגר לגורדון ו-KCP. לשתיהן יש מוסרים שיכולים לאתגר את הניידות של יוקיץ' בהגנה.
ערן סורוקה: אני לא רואה כיום קבוצה מערבית שיכולה לנצח את דנבר ארבע פעמים בשבועיים. ניקולה יוקיץ' הוא מיס מץ' מהלך, ונותן את התחושה שלא משנה מה תעשה נגדו, הוא יחזור עם פיתרון וינצח אותך בפעם הבאה. מה שכן יכול לאתגר את דנבר זו הבריאות והספסל הקצר: עזבו יוקיץ', אפילו קרסול מסובב לשבועיים של קנטאביוס קולדוול פופ יכול להוריד אותם ביגון שאולה מול יריבות מסוימות. במצב כזה, כשהנאגטס בלי החמישייה הכי מושלמת בכדורסל כיום, אני לגמרי יכול לראות אותם מפסידים ב-6/7 משחקים לוולבס, לקליפרס או לת'אנדר.
למרות שהצליחו להישאר בריאים יחסית, הקליפרס בצניחה ואיבדו סיכוי מעשי למקום ראשון. מה זה אומר על סיכוייהם בפלייאוף?
ערן סורוקה: היה מי שהזכיר השבוע כי הנאגטס סיימו במאזן 11-12 את משחקי העונה הרגילה שאחרי האולסטאר, ואנחנו זוכרים איך זה נגמר. לקליפרס אין את אותן כימיה והמשכיות בסגל או אותו מרחב טעות בטבלה, אבל כן יש להם ביטחון (כרגיל) שאם יגיעו בריאים לפלייאוף, הכל אפשרי. נכון לעכשיו, הפציעה של ווסטברוק הפכה את החמישייה השנייה שלהם למרשימה פחות – בונז היילנד לא בשל לתפקיד הזה – והזכירה כמה הסגל של טיי לו אמנם איכותי, אבל לא מאוד עמוק מהשחקן השמיני ומטה. הנחת הבסיס לגביהם לא השתנתה, בעיניי: רק הבריאות תכריע אצלם.
רום גפן: התייחסתי בסעיף הקודם לקליפרס בלי לדעת שיש שאלה ספציפית עליה. למרות הלוזריות שיש במועדון הזה והכישלונות שנה אחרי שנה לדעתי השנה הם יהיו מצוינים בפליאוף. מרגיש לי שכל אחד יודע יותר טוב את מקומו עכשיו בקבוצה וכבר לא רואים את האגו שהיה בתחילת הדרך בין שלל הכוכבים. ווסטברוק נרגע, הארדן בהרבה יותר שקול וקאווי בפליאוף זה סיפור אחר לגמרי. אשמח לראות את פול ג'ורג לוקח על עצמו את הקבוצה ברמה ההתקפית ושייצא מתדמית הלוזר שעף מוקדם.
מידן בורוכוב: הקליפרס קבוצה עמוקה בטירוף עם מאמן סביר. הפציעות וחוסר היכולת ללחוץ על הגז ולסיים את העונה בצמרת המערב תהיה בעורכי הקליפרס. הסיכוי של הקליפרס לעשות רעש בפליאוף תלוי מאוד במסלול שלה.
אם היא תפגוש את ניו אורלינס בסיבוב הראשון ואז את דנבר בסיבוב השני אז זה קיר לא עביר. מסלול שבו היא תפגוש את OKC בסיבוב השני עשוי להשתלם עבורה. אם וכאשר תגיע לגמר המערב ובסיכוי קלוש היא תקבל את דנבר עייפה ופצועה היא תוכל לתת פייט ראוי. למרות שהמאץ אפ שלה והיתרונות שלה לא ממש מקנים יתרון מול דנבר.
אין לה פתרון ליוקיץ׳.
דני אייזיקוביץ': הסיפור של הקליפרס היה, ונשאר בריאות.
ראסל ווסטברוק החמיץ את עשרת המשחקים האחרונים, ולמרות שמאוד נחמד לצחוק עליו, הוא כוח משמעותי מהספסל. הארדן גם היה קצת פצוע, ונראה כרגע בכושר רע מאוד, גם נורמן פאוול פצוע כרגע ונדמה שבכל רגע נתון לפחות שחקן מפתח אחד חסר להם.
מצד שני, כשהם בריאים ומשחקים בהרכב מלא הם כבר עשו ריצה מרשימה מאוד באמצע העונה, ולכן למרות התחושה שהמומנטום נגדם, בהרכב מלא הם יכולים לאיים גם על התואר. למרות הנאמר, אני פשוט לא רואה אותם שורדים סדרת פלייאוף שלמה עם סגל מלא, בדיוק בגלל ההיסטוריה הזו.
אריק גנות: מוזר ככל שזה נשמע, כנראה שחלק גדול מהירידה של הקליפרס ניתן לייחס לפציעה של ראסל ווסטברוק. המגבלות שלו כשחקן ידועות, אבל הוא עדיין בעל יכולת חדריה וניהול מתפרצות בטופ של הליגה, וזה מוסיף לקליפרס מימד מאוד חשוב, בעיקר בדקות של הספסל.
זה משאיר הרבה מקום לאופטימיות, כי כנראה שווסטברוק יחזור לפלייאוף, והתקופה שבה הקליפרס נראו כמו הקבוצה הטובה בליגה עשויה לחזור.
אבל אם לא, מצ'אפ מול הפליקנס השאפתניים ומול דנבר או אוקלהומה סיטי בחצי הגמר יכול להיות אתגר גדול עבורם. עם איך שדברים נראים עכשיו, הקליפרס פייבוריטים עבור את הפליקנס אבל יהיו נחותים אחר כך.
מבין קבוצות הפליי אין במזרח, מי מסוגלת לעבור סיבוב?
אריק גנות: התשובה הברורה היא הסיקסרס. קבוצה שלא שווה הרבה בלי אמביד, אבל איתו היא טופ 3 במזרח. אמביד אמור לחזור מתישהו ואיתו זו קבוצה שונה לחלוטין. סביר להניח שהיא לא מספיק חזקה כדי לעבור או אפילו לאתגר את בוסטון, שנראת מאוד חזקה העונה ומועמדת כמעט ודאית לצאת מהמזרח. אבל הבאקס או הקאבס נראות הרבה יותר פגיעות, ובוודאי שפציעה של הבאקס יכולה להפוך אותה למועמדת להדחה מוקדמת.
קבוצה אחרת שיכולה לעשות את זה היא מיאמי. אחרי שבשנה שעברה היא היתה מרחק דקה מהדחה ועדיין יצאה מהמזרח, לכאורה אין סיבה מיוחדת שזה לא יקרה שוב. ועדיין, קשה להאמין שהנס פשוט יחזור על עצמו.
ערן סורוקה: בשביל לענות על השאלה הזו צריך קודם להבין מי קבוצות הפליי-אין במזרח, אז אתייחס בכללי לכל מה שמתחת לניקס. אטלנטה לא מנצחת בסדרה אפילו את שיקאגו, שמצדה לא מספיק טובה כדי לעבור סיבוב. בהתחשב במצב הבריאות בקליבלנד ובניקס, ובכך שהבאקס תחת ריברס עדיין לא יציבים, המזרח בעיניי פתוח לחלוטין חוץ מסדרת 1-8 של הסלטיקס; ואגב, הלוואי ואיכשהו נקבל בסיבוב הראשון בוסטון מול מיאמי, ואם לא, אז פילי בריאה.
רום גפן: גם מיאמי וגם פילי יכולות לעבור את הסיבוב הראשון. אם וכאשר אמביד יחזור בריא וכשיר לסדרת פליאוף מול בוסטון\מילווקי אלה יהיו סדרות מטורפות. התייחסתי כאן למיאמי וג'ימי אהוב ליבי. לא משנה מי נמצא בצד השני של המגרש, אני תמיד אהיה עם ג'ימי בסדרת פליאוף. כבר ניחשתי כאן שג'ימי מעיף את בוסטון בסיבוב הראשון ואמשיך ואתעקש שזה יקרה וכולם יאכלו את הכובע.
מידן בורוכוב: מי לא? הבולס וההוקס. אם המצב ישאר כמות שהוא ואם אמביד חוזר זה יהפוך את פילי למגה מסוכנת. זה לא שכיח שמדורגת 7 או 8 בועטות ב 1-2. בטח לא בעונה כל כך טובה של בוסטון. לרוע מזלה של בוסטון גם למיאמי וגם לפילי עם אמביד יש סיכוי לתת פייט אדיר. כנ״ל לגביי מילווקי. פילי עם אמביד זו קבוצה טופ 3. מיאמי? נשגב מבינתי מה הולך שם. באטלר, אדביו, הירו ושות׳ בריאים + ספולסטרה זה תיק רציני לכל קבוצה. הם הדיחו בעבר את בוסטון ואת מילוווקי ללא ביתיות. בעונה הקודמת הגיעו לגמר עם 44 ניצחנות בלבד.
בוסטון צריכה להחזיק אצבעות ולקוות לא לפגוש אותן
דני אייזיקוביץ': מיאמי וכמובן פילדלפיה. עכשיו צריך לכתוב 100 מילים?
איך אפשר להמר נגד באטלר והמיאמי "קולצ'ר". גם ההיט, שיחקו את רוב העונה בהרכבים חסרים ומוזרים והם כבר הרגילו אותנו שאסור להספיד אותם. סיבוב ראשון של מיאמי מול הקאבס, או באטלר בעוד קרב מול יאניס. התחושה היא שכמו תמיד, הם מטיילים ופשוט מחכים שהעונה האמיתית תתחיל.
וכמובן יש את פילדלפיה. אמביד אמור לחזור בתחילת אפריל, ולהצטרף לפלייאוף. ביחד איתו, פילדלפיה אמורה להיות מסוגלת לעשות הרבה יותר מלעבור סיבוב. בלעדיו, נראה שטוביאס לא מוצא את עצמו והקבוצה גם איבדה את הזהות שלה. אבל איתו, גם בהגנה וגם בהתקפה יש להם המון מה למכור.
