המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם התכנסו: אריק גנות, דני אייזיקוביץ', רום גפן, דרור האס ומידן בורוכוב
טרייד דדליין – מחשבות? מנצחים ומפסידים?
אריק גנות: היה קצת משמים, לא? כשהשם הכי גדול שהחליף קבוצת הוא בויאן בוגדנוביץ', כנראה שאין הרבה למה לצפות.
הניקס יוצאים כמנצחים די ברורים של הדדליין. הם אמנם ויתרו על האפסייד של גריימס, אבל השיגו שני שחקנים שיכולים לתרום להם עכשיו בבויאן וברקס, ויצרו קבוצה שהסטאר פאוור שלה נופל ממעט קבוצות במזרח, אבל הרבה יותר עמוקה מכולן. כל זה בלי חוזה רע אחד ובלי לוותר על בחירות דראפט בסיבוב הראשון.
הלייקרס נמצאים בסיכון. הם לא עשו כלום בדדליין, בבירור אין להם קבוצה לאליפות והם יתקשו אפילו להעפיל לפלייאוף. לברון יכול לצאת מהחוזה שלו בקיץ, וכבר היו דיבורים על חזרה לקליבלנד.
מידן בורוכוב: זה היה הטרייד דד ליין הכי משעמם שזכור לי, בתחילה חשבתי שיש באג בטוויטר. מעל שעה בלי טרייד והחשבונות של שאמס את ווז׳ ריקים מתוכן. היו שיחות עם טרייד ובסופו של יום לא היו מהפכות יוצאות דופן.
מנצחת? אין קבוצה מובהקת.
מפסידות? בערך חצי מהליגה.
זה קצת מיאש כשיש קבעון מחשבתי ופחד לנסות להעז. יש קבוצות שהמצב שלהן יותר טוב ממה שהוא באמת. פיניקס נהגו בחוכמה כשפינו מקום ל 2 שחקנים שיבאו בביאאוט דאלאס ניסו ושיפרו את הקו הקדמי באופן משמעותי
הניקס שיחקו אותה עם בויאן בוגדניביץ.
רום גפן: מהמשעממים שאני זוכר בשנים האחרונות. בגלל שצריך לבחור מנצחת – ניו יורק ניקס שמקבלת שחקן מעולה שכבר היה אצלה בנוסף לבוגדנוביץ בתמורה לגרימס ובעיניי טרייד מעולה לניקס שבכלל עשו יופי של העברות. בוגדנוביץ לדעתי יהיה מעולה שם. לא מבין מה דטרויט עושים ונראה לי שגם הGM שלה לא יודע בעצמו.
שווה לשים עין על היווארד שמגיע לחבורה הנוצצת והצעירה של OKC ואולי הניסיון שלו יקפיץ אותם מדרגה.
דני אייזיקוביץ': המנצחת הגדולה זו הניקס שעשתה שני מהלכי חיזוק משמעותיים עם ברקס ובוגדנוביץ'. הם יוסיפו לה קליעה, ועומק. השאלה היחידה היא האם תיבס שכל כך אוהב רוטציות קצרות בכלל הולך להשתמש בקלפים החדשים שהוא קיבל.
שתי מנצחות נוספות הן הת'אנדר שהוסיפו עומק וניסיון בדמות של הייוורד, פעם כינור ראשון והיום כנף אדיר מהספסל ודאלאס שהוסיפו קצת כשרון לסגל הדליל שלהם בדמותם של וושינגטון וגאפורד.
בצד של המפסידים, אפשר להזכיר קודם כל את גולדן סטייט והלייקרס שנראה שוויתרו על העונה הנוכחית.
למרות זאת, שתיהן עדיין חזקות בשוק הבייאאוט במירוץ אחרי דינווידי (לייקרס) ואולי גם מוריס.
דרור האס: המפסידים העיקריים הם האוהדים שהגיעו בציפייה דרוכה, רפרשו את הטוויטר, הגיעו להאזין לנו ואחרים בלייב לשמוע ניתוחים ופרשנויות על טריידים מעניינים, ו"זכו" להקשיב לניתוחים והסברים למה ספנסר דינווידי עובר לטורונטו בתמורה לדניס שרודר, ועל הטרייד ה"מלהיב" ששלח את אלק ברקס לניקס. טרייד שבדדליינים כתיקונם היה לא יותר מטרייד שולי שמקבל 2 שורות. והנה, הטרייד המרכזי שהפך אולי את הניקס לקונטנדרים.
אה כן, הניקס מנצחים. בגלל שהתחזקו בבויאן וברקס, ונפטרו סוף סוף מפורנייה. וגם דאלאס מנצחים כי הביאו את גאפורד וגם קבוצות שהשאירו מקום לשחקני בייאאוט. זה מה שאני צריך לעבוד איתו. אשאיר לאחרים את הניתוחים.
הקרב על ראשות המערב מתחמם וכבר ארבע קבוצות במרחק של משחק אחד. כמה זה חשוב ומי פייבוריטית?
דרור האס: ברור שחשוב. כשנגיע למשחק 7 באחת הסדרות אל תשכחו למלמל את הקלישאה השחוקה (והמאוד שגויה) "העונה הרגילה לא אומרת כלום." אם יש 4 קבוצות שכנראה באותו סדר גודל, מה שמכריע אלה הדברים הקטנים. ויתרון ביתיות זה לא משהו קטן, זה משהו גדול.
גם מרגיש לי שהת'אנדר והטימברוולבס קצת בריצה מההתחלה, לעומת דנבר ובמיוחד הקליפרס שהתחילו להאיץ לאחרונה ככה שזה לא לגמרי שיוויוני. מינסוטה ואוקסיטי יצטרכו כל פיסת יתרון בסיבוב השני מול הקבוצות המנוסות יותר. (או לפחות בעלות השקנים המנוסים)
אריק גנות: המיקום בסוף העונה יכול להיות מאוד חשוב. במומנטום מצוין, אבל כנראה שחמישה משחקים זה הפרש גדול מדי לסגור עד סוף העונה, אז מקום רביעי פירושו סיכון גדול להדחה בסיבוב הראשון. מכיוון שכל הקבוצות חזקות, גם יתרון הביתיות יכול להיות מכריע, במיוחד לדנבר והאוויר הדליל שם.
לאור הכושר המצוין שלהם לאחרונה, מפתה לומר שהקליפרס פייבוריטים, יחד עם דנבר שקשה להכחיש את היותה הקבוצה החזקה במערב. אבל במבט על לוח המשחקים מסתבר שדווקא לאוקלהומה סיטי יש את הקל מכולם, ביחד עם הרגליים הצעירות והעומק שהשתפר עם הייוורד. סביר שהם יהיו באחד משני המקומות הראשונים.
מידן בורוכוב: לאור הצפיפות של הקונפרנס זה מאוד חשוב. מקום 3 ומטה בקונפרנס אומר שאתה צריך לעבור 3 סדרות ללא יתרון ביתיות בדרך לטבעת.
באופן טיבעי דנבר האלופה היא הפייבורטית והקליפרס דולקת בעקבותיה, שתיהן מנוסות יותר ובעלות סיכוי טוב יותר לסיים בראשות הקונפרנס. הייתי שם עין על הסאנס כמי שיכולה להגיח מאחור. קליפרס נראית מעולה, השאלה אם לא הגיעו לשיא מוקדם מידי או שמא השיא לפניהם?
אוקלהומה סיטי ומינסוטה ימשיכו עד קו הסיום ועלולות להנות איכשהוא מההפקר אבל קשה לראות את זה קורה.
רום גפן: לסיים כמה שיותר גבוה לפני הפליאוף זה תמיד חשוב. נראה שהקליפרס מגיעים לשלב המכריע של העונה במומנטום ובכושר הטוב ביותר והעניינים שם מתחילים להתחבר בין הכוכבים שם.
בעיניי אין הרבה הבדל בין 8 הגדולות במערב וכל סדרה שם תהיה מדהימה מותחת ושיוויונית. עניין הפציעות והחיסורים יהיה קריטי. לפגוש את פיניקס, לוקה, לברון, סטף וכמובן הסוס השחור שלי – סקרמנטו. אף אחת לא תלקק דבש ויהיה אש.
דני אייזיקוביץ': מאוד משמעותי. דנבר במאזן 21-4 בבית ו-15-12 בחוץ. המספרים של הקליפרס, מינסוטה וגם הת'אנדר דומים מאוד ונראה שעבור כולן הבית זה באמת בית.
האורך של העונה מתחיל להתבטא ברגליים של הת'אנדר וגם מינסוטה שאיבדו תנופה לאחרונה, בזמן שהקליפרס התחברו באמצע העונה ועומדים על מאזן 26-6 ב-32 המשחקים האחרונים. הקליפרס כרגע נמצאים בכושר הטוב מתוך הארבע ולמרות ההפסד האחרון לפליקנס הם לגמרי הפייבוריטים למקום הראשון (כן, כן, בהנחה שיהיו בריאים).
ומה לגבי דנבר? הקבוצה משייטת, ונהנית מהמשחק, אבל סוג של מעבירה את הזמן בהמתנה לעונה האמיתית שתתחיל.
גולדן סטייט מתקשה העונה, ונמצאת במאבק על הפליי אין. זה הזמן לפרק? ומה כדאי להם לעשות?
דני אייזיקוביץ': האמת שזה כמעט אותו סגל שלקח אליפות ממש לא מזמן, קשה לחשוב שהחלק שחסר להם בפאזל זה ג'ורדן פול.
אני לא חושב שזה הזמן לפרק, אבל בהחלט לעשות חושבים. אני חושב שהכל מתחיל ונגמר בחדר ההלבשה. בסופו של יום, קליי וגם וויגינס נמצאים כרגע אולי בעונה הגרועה שלהם בקריירה, אבל להפתעתנו קליי רק בן 33 ואנדרו וויגינס בסה"כ בן 28. אני לא חושב שהקבוצה צריכה פירוק, היא אולי צריכה רענון.
דריימונד גרין היה הגרעין שהדביק את הכל, וההרחקות שלו העונה החלישו מאוד את המרקם החברתי. לכן, מרגיש לי שהבעיה שלהם היא בכימיה יותר מכל דבר אחר וזה דווקא פתיר.
דרור האס: האמת שאני קצת מחבב את הגישה של לתת לכוכבים לסיים במועדון ולא לזרוק אותם תמורת חלפים כשהם כבר פחות טובים. נכון, צריך אולי להוריד לספסל את קליי, אבל להשאיר אותו ואת דריימונד בעבור חוזים נוחים יותר שיאפשר גמישות בעתיד זה סוג של הוקרת תודה על העשור הכי מוצלח של המועדון.
גם יעזור קצת לליגה מראה של אנושיות וללכת לשקיעה עם הכוכבים המזדקנים, כמו שהלייקרס עשו עם קובי בשעתו. למרות שידעו שיהיו כמה שנים קשות, ניצלו אותן עבור נכסים שהשיגו כוכבים שהרגישו בנוח יותר להגיע לשם מאשר נניח לבוסטון.
אריק גנות: ההשוואה בין גולדן סטייט לבוסטון 2011 מתבקשת. הם היו קבוצה חזקה, אבל כבר לא. סטף עדיין גדול, אבל ירד קצת. קליי, כרגע, לא בטוח שבטופ 15 לעמדה שלו. דריימונד עדיין דריימונד, אבל מזכיר יותר מכל את רודמן בסוף הקריירה, כשהטירוף התחיל לגבור על היכולת.
היה נכון להם לפרק, והם כנראה פספסו הזדמנות בדדליין הנוכחי. קשה לראות אותם מגיעים לפלייאוף, ובקיץ הם יצטרכו לקבל החלטות קשות.
כנראה שהמהלכים המתבקשים הם ויתור על וויגינס ופול, החתמה של קליי על חוזה ארוך אך קטן והבאה של כמה שחקני הגנה קשוחים. הפריצה של קומינגה כנראה מבטיחה שההתקפה תהיה בסדר ומייצרת כיוון לעתיד.
מידן בורוכוב: גולדן סטייט מתקשה כי היו לה בעיות, כרגע נראה שחלק מהבעיות מאחוריה ולכן יש סיכוי שהם יצליחו להגיע לפלייאוף. יש תלות אדירה ביכולת של קארי, דריימונד חוזר לעצמו, קומינגה בסדר אחרי העימות עם קר. לפרקים הם מסוגלים לנצח כל קבוצה, הפסידו ה-מון משחקים צמודים העונה. הם יצאו מאוד נרפים כשלא היו פעילים בטרייד דד-ליין.
קשה לי להאמין שיהיה ביקוש גדול לגרין וקליי בקיץ. גולדן צריכה להבין שיהיה קשה להקים קונטנדרית סביב הסגל הקיים. הייתי מפרק בקיץ, כולל את קר וגם את קארי במחיר המתאים.
לבנות סביב הצעירים + לנסות סוסים צעירים יותר
רום גפן: הצוות המסייע של סטף חלוד ולא מספיק מוכשר. בעיניי הם היו צריכים לעשות הכל כדי להנחית גבוה איכותי ורכז שיעזור לסטף. אני מאוד מקווה שגולדן סטייט תצליח להגיע לפליאוף ושם הניסיון שלהם בסדרות יכול להכריע קבוצות צעירים כמו מינסוטה ואוקלהומה. קליי חייב להתעורר ולהיות האקס פקטור ביחד עם הכישרון של קומינגה וויגינס האנדר רייטד. אנחש שגולדן סטייט תתחיל ריצה מדהימה מעכשיו ותגיע לפליאוף בכושר מעולה. אמן.
https://www.youtube.com/watch?v=WpUSDa6911s
מה דעתכם על חוק ה-65 משחקים לאור הפציעה של אמביד והקשיים של האליברטון?
רום גפן: אני חושב שזה חוק מעולה. עניין החיסורים של הכוכבים והמנוחה נגד נמושות הליגה קצת מעצבן אותי ומוציא את החשק והספורטיביות. זו לא השנה הראשונה שמשחקים בליגה כמות גדולה של משחקים והשחקנים מתפרנסים מלשחק כדורסל ולא לשבת בצד כי הם נגד דטרויט ואין להם חשק. לגמרי מסכים שצריך לשחק כמות מסויימת של משחקים כדי להיות מתמודד על תואר מצטיין העונה. האליברטון פתח בסערה והמומנטום קצת נרגע וגם ההייפ סביבו. קבוצות מתכוננות אליו יותר וזה הזמן של הצוות המסייע לספק את הסחורה כדי לעזור לפנות אותו בחזרה.
דני אייזיקוביץ': דעה לא פופולארית (לא ברור לי לומר את האמת), אבל החוק נהדר וכבר עשה את שלו.
אמביד נפצע לא בגלל החוק, אלא בגלל שהוא פשוט שחקן פציע. הוא גם ככה לרוב נטה ליפול בצורה שמגנה עליו, כי הוא ידע שהוא פציע ולימדו אותו להתרסק בעדינות.
באופן כללי, שחקן שלא יכול לשחק 80% מהמשחקים של העונה לא צריך להיות בחמישיות העונה, ואם הליגה מוטרדת מהפציעות שתקצר את העונה. בסופו של יום, אנשים משלמים כרטיס כדי לראות את הכוכבים ולא את המחליפים שלהם, והתופעה נעשתה חריגה מאוד ולא סתם החליטו על החוק הזה.
מצד שני, ממש מרגיש שתופעת הניהול עומסים פחתה.
דרור האס: שינוי מבורך, וכמו כל שינוי מיד מתגלות התקלות. מצד אחד כמעט ולא היו זוכי תארים, ובעיקר של MVP אי פעם בהיסטוריה של שחקנים ששיחקו מעט מדי משחקים גם ככה. העובדה ששמו קו רשמי כן לוחצת על שחקנים ויושבת להם בראש, ואין ספק שזה משפיע. יחד עם זאת כנראה שכן היו צריכים לבצע הדרגה בין תארי סוף עונה, חמישיה ראשונה, שניה ושלישית. כאשר חמישיה שלישית להגמיש מעט יותר. (ושאוט אאוט לעושים NBA שהציעו את זה) לא יודע כמה הליברטון ללא החוק היה נכנס לחמישיות גם ככה וממילא מפסיד 40 מיליון. אבל אם יחזור מוקדם מדי והפציעה תהפוך לכרונית, אני יודע שאנחנו כאוהדים נפסיד המון.
אריק גנות: החוק בא לפתור בעיה אמיתית – עידן ניהול העומסים יצר יותר מדי משחקים שהכוכבים לא באים אליהם. אנשים קונים כרטיסים חודשים מראש לראות את אמביד מקבלים את פול ריד במקום. ואין ספק שמחסירים היום יותר משחקים מבעבר.
השאלה היתה למה – האם הכוכבים של היום סתם מפונקים, או שבאמת יש יותר פציעות, וכנראה שהתשובה היא השניה. אין ספק שלאמביד והאליברטון היתה מוטיבציה לשחק 65, אבל הם פשוט לא יכלו. אמביד כנראה היה מאבד סיכוי ל-MVP גם בלי החוק, אבל האליברטון הולך להפסיד 40 M$ על העונה הזו אם לא יוכל לחתום על סופרמקס, וזה מאוד לא הוגן.
מידן בורוכוב: חוק שבא לתקן בעייה מהותית בליגה וגרם לבעיה אחרת. זה חוק שיפגע בשחקנים שלא יכנסו לחמשיות העונה, לא יזכו בתארים אישיים וישלמו על כך מחיר כספי ונראה שגם מחיר בריאותי.
במקום להגביל הליגה פשוט צריכה לגלות קומון סנס. 65 כן ו-64 לא?
הליגה מנסה למנוע את תופעת ה load management. במקום לקבוע חוקים אישים שתפסיק עם משחקי הבק טו בק, אפשר לשקול לוותר על האולסטאר, אני לא חושב שהפרי סיזן מעניין מישהו. אפשר להתחיל את העונה בתחילת אוקטובר.
אם שחקן לא ישחק בק טו בק או יוכח שהוא לא שיחק מסיבות שלא קשורות לכדורסל, שהמועדון יקבל קנס.
https://www.youtube.com/watch?v=vlvsH4u4dDk
הניקס במומנטום, ואפילו הפציעה של רנדל לא ממש עצרה אותם. כמה רחוק הם יכולים ללכת השנה?
מידן בורוכוב: אנחנו מדברים על הניקס וללכת רחוק? שמישהו יצבוט אותי. אין מה לומר וחייבים להסיר את הכובע בפני טיבס והצוות. ההחתמה של ברונסון מתבררת כבינגו.
הניקס במקום ה-7 בליגה גם התקפית וגם הגנתית. התוספת של אננובי ושל בוגדנוביץ פנטסטית. בשנה שעברה הניקס הפתיעה את הקאבס בסיבוב הראשון ונכנעה למיאמי.
המזרח חזק, אין לניקס את המגה-סופרסטאר אבל יש לה את היכולת להגיע עד הסוף. כשרון התקפי בשילוב שיטה הגנתית חייב לעבוד גם בפלייאוף.
חצי גמר מזרח זה מאסט, שם אפשר לעקוץ את מילווקי או הקאבס.
חשיבות עצמה להמשך העונה בניסון לסיים במקום ה-2 במזרח, שיקל על המשך הפלייאוף.
רום גפן: כבר נגעתי פה בניקס ועל החלון טריידים המצוין שלהם. הסגל נראה עמוק ואיכותי עם הרבה ניסיון בליגה. המזרח חלש מאוד השנה ולניקס יש הזדמנות מצויינת ללכת השנה רחוק. הבעיה שלי איתם שהם ידועים כלוזרים שברגע האמת כושלים ולא עומדים בלחץ. גם השנה אני חושב ברגע שיתחיל הפליאוף הם ייעצרו ותקרת הזכוכית שלהם לא תנופץ.
כבר ציינתי פה בעבר שאני מאוד אוהב את הסיפור סינדרלה של ג'יילן ברונסון והלוואי הלוואי שהוא יסחוב אותם על הגב לגמר המזרח. אני אשמח מאוד לאכול את הכובע במקרה הזה. אם רנדל יהיה אחראי על זה – הכובע יהיה מאוד לא טעים.
דני אייזיקוביץ': בצער רב, למרות החיזוקים אני מתקשה לראות אותם מעבר לסיבוב השני. בשביל להגיע לגמר המזרח הם יצטרכו לעבור כנראה את בוסטון או את מילווקי ויותר סביר את בוסטון.
למה?
כי הקאבס סוף בריאים בזמן שהניקס נפצעו וזה כנראה יעלה להם בכמה משחקים ואז בהנחה שתהיה סדרת סיבוב שני נגד בוסטון, העומק של בוסטון גדול עליהם לדעתי. במידה והם יפגשו את מילווקי, למרות העונה הרעה שעוברת עליהם, אני מצפה שבסופו של דבר מידלטון יחלים, ליליארד ימצא את עצמו והכל שם יתחבר לקבוצה מפחידה.
לכן, למרות התחושה שהניקס עשו הכל נכון, הם עדיין תלויים בפציעות של היריבות שלהם כדי להגיע עד הסוף.
דרור האס: הניקס מוגדרים כרגע כקונטנדרים. שזה משהו שלא חשבת שאשמע, או אפילו אאלץ לכתוב אי פעם בימי חיי. קודם כל אם למישהו מהבוחרים היה ביצים ללכת עם האמת או ג'י אנונובי היה באולסטאר במקום רנדל. מה שאנונובי עשה שם מאז הגיע זה ממש מרשים. עכשיו אחרי שנפטרו מכל מיני משקל עודף וקיבלו כמה שחקנים שאשכרה עשויים להיות יעילים (וגם בויאן יודע קצת הגנה, בניגוד לצרפתי שאין לגגל את שמו) ועם הפציעה של אמביד קיבלנו מחליפה לטופ 4 של המזרח. קבוצ שבהחלט יכולה לתת פייט לכל אחד, בטח בגארדן.
אריק גנות: כמו כל קבוצה של ת'יבודו, שחקני החמישיה שם טוחנים דקות וזה מתבטא ביותר מדי פציעות. כרגע ארבעה מחמשת שחקני החמישיה פצועים, כשאנונבי ורנדל צפויים להחמיץ 3 שבועות כ"א. זה כנראה ישפיע על המיקום שלהם, וסביר שיסיימו במקום הרביעי.
אבל בהרכב מלא, הם סוס שחור לאליפות. העומק שלהם עולה בהרבה על זה של כל קבוצה אחרת. ברונסון הוכיח את עצמו כשחקן מוביל בקונטנדרית, ויודע לתפקד היטב בקלאץ'. עם בויאן ואנונבי יש להם ריווח והגנה מצוינים, ואם מיץ' רוב יצליח לחזור הוא ינעל את ההגנה וייתן אופציה ללוב. הם יכולים לעבור כל קבוצה במזרח חוץ מבוסטון בריאה.
