המדור השבועי עם השאלוטת הבוערות והפעם התכנסו אריק גנות, רום גפן, מידן בורוכוב, איציק גרינוולד מבטח 'הדורבן', ושחר צ'יקוטאי מהעמוד 'הנד צ'יק'
סיכום גמר המזרח
איציק גרינוולד מבטח: בוסטון צריכה להיות מודאגת מדבר אחד: למרות הסוויפ, היא ניצחה בעור שיניה קבוצה שהייתה בלי הסופרסטאר שלה בשני המשחקים האחרונים, ונאלצה לחזור מפיגור דו-ספרתי ו/או להסתמך על משחק-על של דרק ווייט עם 5 חטיפות ,3 חסימות ושלשת ניצחון מאסיסט נהדר של בראון. אף על פי כן, יש שיגידו שזה לא משנה עכשיו. היא בגמר. וזה נכון. היא יכלה להרשות לעצמה "לטייל" ולנוח, מה גם שהייתה בלי פורזינגיס. בראון היה ענק וטייטום, על אף הביקורת נגדו, נתן עבודה. מגיעה מילה טובה גם לאינדיאנה, שלא ויתרה בלי מאבק והראתה שיש לה שלד טוב הלאה.
אריק גנות: לאור יחסי הכוחות, בוודאי בלי האליברטון, סוויפ היתה תוצאה מתבקשת. אבל זה היה אחד הסוויפים הצמודים. אינדיאנה היתה רחוקה שני מהלכים טיפשיים שלה מ-2-2. ההתקפה המצוינת שלה זרמה גם מול ההגנה הקשוחה של בוסטון, וגם בלי ארגיואבלי שחקן טופ 10 בליגה כמו האליברטון. היא תיקח מהסדרה הזו גם את הכניסה הנהדרת של נמבהארד לנעליים של האליברטון וגם את סיאקאם שהוכיח את עצמו ככוח רציני גם בגמר אזורי.
בוסטון היא אולי הקבוצה הכי מושמצת שהגיעה לגמר NBA עם שני הפסדים בסך הכל. זה היה מול קבוצות פצועות והלך קשה יותר ממה שחשבו, אבל הם הוכיחו יכולת בקלאץ' ובראון נראה כמו סופרסטאר.
מידן בורוכוב: למרות התחושה שסוויפ מעיד על סדרה ״חלשה״ לדעתי הסדרה הייתה מצויינת. ההפסד בגיים -1 היה ארוע ששבר את אינדיאנה מנטלית להמשך הסדרה, זה והפציעה של האליברטון. בוסטון ניצחה 3 משחקים בסדרה על ניסיון, מסורת והלפרקון משחק עם הארכה, 2 משחקים שנגמרו על פוזשיין בודד. יכלה להתפתח סדרה לפנתאון אם אינדי הייתה מצליחה לנצח פעמיים.
ג׳יילן בראון הציל את בוסטון פעמיים אבל גם טייטום יחתום על סדרה של 30/10 בפיינל. אינדי איבדה 5 כדורים יותר בממוצע למשחק, בסדרה שכל פוזשין חשוב כזה עלה לה ב-3 משחקים. בוסטון צריכה להיות מעודדת, ללא פורזינגס, ניצחנות במשחקים צמודים. הכנה ראויה לגמר.
שחר צ'יקוטאי: אינדיאנה הגיעה מוכנה ותקפה בכל הזדמנות את החסרונות של בוסטון. אם זה המהירות והבלאגן אם זה המאצ-אפים של גבוהים על נמוכים. חלק גדול מהנקודות שלהם הגיעו בצבע. מה שהיה חסר לבוסטון זה החיפוי בצבע. בורפורד היה סביר והחסרון של פורזינגס בלט. עם זאת בוסטון הייתה טובה בכמה רמות. בראון וטייטום עשו את שלהם. כל משחק משלים אחר בא ונתן את הערך המוסף בשביל הניצחון. למרות הפיגור בקלאץ' הסלטיקס ידעו בדיוק מה לעשות כדי לנצח. לדוגמא במשחק השלישי החטיפה של הולידיי. הפער היה גדול מדי והסלטיקס עם הרבה אופי מנצחת בקלאץ. מילה טובה למאמן מאזולה שמצליח להעיר את הקבוצה שלו במאני-טיים
רום גפן: פספוס ענק של אינדיאנה. פעם נוספת שבוסטון נהנית מפציעות אצל היריבה ועושה את אחת הדרכים הקלות לגמר בהיסטוריה של הליגה. אינדיאנה לגמרי הייתה שם כל משחק ומשחק, שלטה בחלקים גדולים בסדרה ופשוט היה חסר לה את הגרוש ללירה כדי להשיג את הניצחון המיוחל. בוסטון לא הרשימה גם בסדרה הזו ואם האליבורטון לא היה נפצע יש מצב שבוסטון הייתה מסתבכת מאוד כאן עד מצב של הדחה. נגד דאלאס זה יהיה סיפור אחר לחלוטין.
סיכום גמר המערב
רום גפן: האמת שאני די מאוכזב מהגמר הזה. לפני שהסדרה התחילה היו לי הרבה ציפיות ממינסוטה והדרך שבה היא תגיע לעצור את לוקה, דבר אשר קליפרס ואוקלהומה סיטי לא הצליחו לעשות. במינסוטה משתמשים בתירוץ העייפות אבל הם לגמרי לא הגיעו לסדרה הזו. יותר מדי שחקני מפתח לא הציגו את היכולת הטובה ביותר שלהם. מהצד השני לוקה המשיך להראות לעולם שאי אפשר לשמור עליו, לא משנה מי עומד מולו ובאיזו אסטרטגיה ישתמשו. קיירי משלים אותו בצורה מושלמת והצוות המסייע שלהם ממש בינגו.
איציק גרינוולד מבטח: כן, לוקה גאון ויכול לקלוע סל עם כדור שאלוהים לא ברא. כן, קיירי ידע סוף-כל-סוף להיות הכינור השני המושלם (וזה ניכר גם באמירותיו הרבות בראיונות). אבל יותר מכל, הסדרה הוכרעה בעיניי בגלל מץ'-אפ. מינסוטה נבנתה כדי להעיף את דנבר, להתיש את יוקיץ' עם שחקן ההגנה של העונה. לא כדי להתמודד עם צמד גארדים כל כך אקספלוסיבי, שכל אחד מהם כוכב-על. וברגע שאנתוני אדוארדס נאלץ לשמור על קיירי, הוא היה מותש מדי בהתקפה. תוסיפו לזה את ההפתעה המתוקה של לייבלי הרוקי לצד ה(לא) הפתעה בדמות ההסרחה של קא"ט, וקצת יותר ברור למה למרות שזה היה צמוד, הסדרה הלכה לדאלאס.
אריק גנות: קצת אנטי – קליימקס. אחרי המאבקים הנהדרים מול דנבר ואוקלהומה סיטי, הדעה הרווחת היתה שמינסוטה ודאלאס ילכו לסדרה ארוכה, ושהיתרון הוא אצל מינסוטה. אבל כנראה שההשקעה האדירה של אנרגיה מול האלופים גמרה את הוולבס. הם לא הצליחו להגיע לאותה רמה של אינטנסיביות הגנתית, אדוארדס הראה שההשוואות לג'ורדן הן לכל הפחות מוקדמות, טאונס נעצר ברוב המשחקים וזה נגמר בתבוסה ביתית די מביכה.
דאלאס תיקח מהסדרה את ההגנה החזקה, השילוב המצוין בין קיירי ללוקה, את הקליעה משלוש שחזרה לאחרון, את הגנת הטבעת של גאפורד ולייבלי ואת התרומה של גרין והארדי הצעירים מהספסל. היא תשמח לקבל את וושינגטון של הסדרה הקודמת.
מידן בורוכוב: גמר מצויין, למרות שמינסוטה גנבה את משחק 4 ומנעה היסטוריה של 2 סוויפים בגמרים האיזוריים. הקבוצה שידעה לקחת את המשחקים הצמודים בגמר.
לוקה עם ריצת 7-0 בדקה, נתן לדאלאס את גיים 1. סל הניצחון העצום בגיים 2. המלטדאון של מיניסוטה בגיים 3.
דאלאס לקחה את 3 המשחקים הראשונים למרות שנכנסה בפיגור לכל משחק ב-5 הדקות האחרונות.מיניסוטה הצליחה להנחיל הפסד ראשון לקיירי במשחק מסיים סדרה, אבל לוקה עם משחק 5 הזוי דאג לסגור את הסדרה.
מינסוטה חייבת לשאול איך היא הפסידה את 3 משחקי הבית בסדרה. עובדים שנה שלמה על ביתיות עבור המשחקים האלו.
שחר צ'יקוטאי: מינסוטה חשבה שמה שעבד לה מול דנבר יעבוד לה גם מול דאלאס. לכן ראינו הרבה דאבל-טים על לוקה וקיירי וציפוף של הצבע. אבל בניגוד לדנבר ששחקני המשנה לא פגעו, החבורה המשלימה של דאלאס לא החטיאו. ואז כל פעם שנוצר דאבל טים לוקה וקיירי מצאו את השחקן הפנוי לזריקה פנויה. גם שחקן ההגנה של העונה הפך לחסרון בשל היותו שחקן חיפוי מעולה. בכל פעם שגובר בא לחפות ולעזור לוקה וקיירי הרימו את השחקן הגבוה להטבעה. גם עזר שטאונס ואדוארדס קיבלו החלטות לא טובות במאני טיים. הרבה אופי וניצול חכם של ההתקפה. המילה הטובה צריכה ללכת גם למשלימים שעשו עבודה מעולה.
תחזית לסדרת הגמר?
שחר צ'יקוטאי: וואי קשה. מצד אחד בוסטון נראית עדיפה בגלל ההגנה וריבוי האפשרויות, אבל דאלאס התמודדו עם קבוצות חזקות מאוד והגיעו לשיא שלהם בעוד בוסטון עדיין לא הרגישו את הפלייאוף באמת. הסדרה תלויה במשלימים ולמי יש יותר כוכב אש סביב הכוכבים. בוסטון עם עדיפות כאן אבל בפלייאוף הכל יכול להיות. דאלאס עם עדיפות בצבע, במיוחד אם פורזינגס לא יכנס לקצב. השאלה היא מי יעשה את ההתאמות הטובות יותר ומי תעשה יותר טעויות. כי על זה הסדרה תקום ותיפול. נתפלל לסדרה טובה ומעניינת והכי חשוב – בלי פציעות.
רום גפן: אני אגזים (או שלא) ואלך על סדרה של גיים 7. אמרתי כאן לא פעם כי אני מאוד מאוד מאוד ארצה לראות את לוקה מקבל טבעת. מצד שני יש את טייטום עם ים של משקולות על הכתפיים וחובת ההוכחה עליו. המון תלוי במאצ אפ בין שניהם ואני חושב שגם כאן לוקה לא יתקשה לנצח את השיטות שיפגוש מהצד השני. קיירי חוזר לבוסטון זו פיקנטריה שהליגה צמאה לה ולדעתי זה יוציא ממנו את הטוב ביותר ונראה אותו רוקד על הפרקט.
איציק גרינוולד מבטח: יודעים למי יש כן צמד גארדים שיכולים להתמודד עם הקו האחורי של קיירי ולוקה? בוסטון צריכה אולי להגיד תודה שהיא לא נאלצת להתמודד מול דנבר השנה. ההתאמה שלה לדאלאס זה כמו כפפה, בטח אם פורזינגיס יחזור ואחרי שבוע מנוחה. הולידיי ודרק ווייט ימררו את החיים לדאלאס, ועם כל הכבוד לעבודה היפה של דרק ג'ונס על אדוארדס בגמר המערב, הוא רק אחד וזה יהיה Pick your poison – מי אתה רוצה שיגמור אותך: טייטום או בראון. אני לא בטוח, אגב, שהעולם מוכן לזה שדרק ווייט יעשה איגי ויזכה ב-MVP של הגמר. סתם, זה יהיה בראון כמובן.
אריק גנות: קשה לחזות. שתי הקבוצות מצוינות. הסלטיקס אמורים לקבל בחזרה את פורזינגיס, שלא ממש ראינו בפלייאוף הזה. דאלאס הרשימה יותר מול מינסוטה מאשר מול אוקלהומה, אבל נראית כרגע כמו אלופה. בוסטון בנויה טוב יותר מכל קבוצה אחת להתמודד עם לוקה. טייטום ובראון גם חזקים יותר מדורט או מקדניאלס וגם לא פחות זריזים. אין להם חורים בהגנה, ועם פורזינגיס גם הגנת הטבעת מאוד משתפרת. קיירי יפגוש את ווייט והולידיי, וגם שם אין פיקניק. מהצד השני לא בטוח שמישהו מסוגל לעצור את קיירי ולוקה, ובוסטון גמגמה בהתקפה מול קבוצות הרבה פחות טובות מדאלאס. הקליעה משלוש תהיה אלמנט מפתח בשתי הקבוצות.
תחזית? בוסטון ב-7.
מידן בורוכוב: צפויה סדרה מרתקת. כמו מיאמי בשנה שעברה, דאלאס בגמר לאחר שלא הייתה לה ביתיות באף סדרה. הסדרה תלויה מאוד בצמדים (לוקה-קיירי מול טייטום-בראון).
לדאלאס יש יתרון בצבע עם לייבלי, גאפרוד וושינגטון. הנסיון בצד של בוסטון, זה הגמר ה-2 שלהם ב-3 שנים והם חייבים להוריד את הקוף מהגב. בוסטון מאוזנת אבל עם ספסל קצת פחות ארוך.
קיירי יכול להיות הגיים צ׳יינג׳ר אבל נראה שדאלאס תיפול ותקום על לוקה. בבוסטון הולדיי יכול להיות האס בשרוול, אחד שיתפקד במאני טיים ויהיה סטופר הגנתי.
הימור? 3-4 לבוסטון.
מה אינדיאנה צריכה לעשות בקיץ כדי לחזור לכאן?
מידן בורוכוב: על פניו אני לא חושב שיש הרבה לאינדיאנה לעשות מלבד לשמור על הסגל הקיים. צריך את סיאקם לעונה הבאה. לקוות שהסגל יהיה בריא.
האליברטון צעיר והוא נתן פלייאוף פושר ביחס להייפ סביבו. בנדיקט מת'ורין יכול להיות תוספת חשובה לעונה הבאה. מאחר והקבוצה צעירה, לקחת את סיאקם (30) כווטרן ולרוץ סביבו עם סגל שנע בטווח גילאים של 22-28 זה נראה לי נכון לרוץ עונה נוספת.
חשוב לנסות להחתים את אובי טופין שמוסיף עומק מהספסל. אין יותר מידי ותיקים, האם אינדיאנה בשלה לוותר על סיאקם ולנסות להחתים את פול ג׳ורג׳? זה יכולה להיות סגירת מעגל פנטסטית.
אולי לנסות להחתים עוד שחקן משלים טוב (טוראן פרינס או רג׳י ג׳קסון)
שחר צ'יקוטאי: היו 6 קבוצות שונות בגמר מזרח ב-6 השנים האחרונות. אטלנטה ואינדיאנה המפתיעות מתוכן. בעונה אחרי שהיו בגמר מזרח אטלנטה היו בטוחים שהם חוזרים למעמד בלי בעיה וטריי יאנג הוסיף 'העונה הסדירה לא חשובה לנו'. היהירות שברה אותם. אינדיאנה צריכה לדעת שהם לא קבוצה לגמר מזרח. הם עלו מכורח הנסיבות והם צריכים לדעת להביא חיזוקים מתאימים וגם להוסיף מימד של הגנה.
מה שהיה חסר להם במאני טיים או בסוף שעון זה שחקן שיכול ליצור נקודות יש מאין. השם הראשון שקופץ לראש ויכול להתאים לקבוצה הוא דמאר דרוזן שיכול להביא את הערך המוסף בשביל לקלוע בעת הצורך.
רום גפן: אינדיאנה לדעתי עשתה את שלה כשהצליחה להביא בטרייד את פסקאל סיאקם. בפלייאוף הזה הם קיבלו את האקס פקטור מקונול שהשלים בצורה נהדרת את המנוחה של האליבורטון כשהיה על הספסל. הרבה שחקנים בסגל העלו את הרמה שלהם ואני חושב שזה יעשה טוב מאוד למועדון ויגיעו עם רעב וציפיות אחרות לעונה הבאה. לא חושב שצריך לגעת בסגל מעבר למה שנעשה השנה.
איציק גרינוולד מבטח: אינדיאנה צריכה קודם כל להבין שהיא הגיעה לכאן כברירת מחדל בגלל שאחרות נפצעו. נכון, פציעות תמיד חלק מהמשחק, וגם הם סבלו מפציעה של טייריס, אבל הם לא באמת קבוצה של גמר מזרח. לא כשפילדלפיה צפויה להתחזק, כשיאניס ירצה לנקום וכשאסור להספיד את מיאמי. יש להם בסיס מעולה עם האלי ופסקל, לצד מיילס טרנר שכבר היה רגל וחצי בחוץ, טיי ג'יי מקונל המהפנט וניימבהרד שהתעלה מול בוסטון. עכשיו זה הזמן לחפש עוד חתיכה או שתיים, כדי לא לגמור כמו אטלנטה של 2021, שמלקקת את הפצעים אחרי הגעה מפתיעה לגמר המזרח, אלא כמו דאלאס של 2022, שבמרחק 4 ניצחונות מטבעת.
אריק גנות: ההגעה שלהם לגמר היתה די מקרית. הם עברו את מילווקי בלי יאניס. הם נראו פחות טוב מניו יורק עד שהאחרונים איבדו את אנונובי ובסופו של דבר גם את ברונסון. עם פילדלפיה ומיאמי בריאות, המזרח אמור להיות הרבה יותר חזק בעונה הבאה.
מצד שני, ההתקפה של אינדיאנה נראית כמו פיצוח רציני. היה קשה להאמין שגם הגנה מצוינת כמו של בוסטון בקושי תצליח להאט אותם. הם קבוצה צעירה, עמוקה וסופר מוכשרת. וגם חסרו סקורר רציני במאת'ורין.
אז כנראה שאין להם הרבה ברירות אלא להמשיך. להחתים את סיאקאם על חוזה גדול, להשאיר את טופין, לתת לחבר'ה להתבגר, לבנות הגנה טובה יותר ולקוות לטוב.
מה מינסוטה צריכה לעשות בקיץ כדי לחזור לכאן?
אריק גנות: אחרי הסדרה מול דנבר נראה היה שמינסוטה בדרך סלולה לאליפות, אבל הסדרה מול דאלאס חשפה פערים. אדוארדס התקשה להוביל את ההתקפה, טאונס התקשה להרים את הנטל כאופציה שניה. לא היה להם סטופר אמיתי ללוקה, ובאופן כללי רמת האנרגיה שלהם לא היתה איפה שהיתה צריכה להיות.
אפשר כנראה לסמוך על ההתפתחות של אדוארדס גם כסקורר וגם כיוצר, אבל גובר ובעיקר קונלי בחלק היורד של הקריירה.
בלי מקום מתחת לתקרת השכר ועם בחירת סיבוב ראשון נמוכה, האתגר שלהם בקיץ יהיה להגדיל קצת את העומק כדי לאפשר יותר מנוחה לכוכבים, ואולי לחפש גארד גדול שיוכל להקשות על לוקה, עד כמה שזה אפשרי.
מידן בורוכוב: מינסוטה כמו אינדיאנה,קבוצה צעירה שחייבת המשכיות. לא להראות שגמר המערב זו אפיזודה חולפת ובטח שלא להמתין 20 שנה עד הפעם הבאה.
מינסוטה תקבל כנראה את אדוורדס טוב יותר ובשל יותר בעונה הבאה. KAT חטף המון ביקורת אבל אני לא חושב שאפשר להביא משהו טוב יותר בקיץ. הבעיה של מיניסוטה מול דאלאס הייתה שבמשחקים שהכוכבים הגיעו הצוות המסיייע לא פגע ולהיפך, כשריד ומקדניאלס היו עם משחקי קריירה, אדוורדס וטאונס נעלמו.
מיניסוטה עוברת תהליך חיובי, הם צריכים עוד גארד, אולי לשקול לשחק יותר עם ריד ופחות עם גובר. אדוורדס נראה כמו ה-real deal. לתת לו את הבמה ולקוות שלא יברח כמו גארנט בזמנו
שחר צ'יקוטאי: להתחזק ברכז הגנתי טוב דוגמת קונלי רק צעיר יותר, או להעביר כדור לידיים של אדוארדס ולהוסיף עוד פורוורד 3&d איכותי.ככה ההתקפה תהיה יותר אפקטיבית וגם ההגנה תהיה מעולה.
בנוסף, לשקול את המשך דרכם עם גובר. הוא הוסיף מימד הגנתי בעונה הסדירה וגם בפלייאוף אבל בסדרה הזאת הוא הפך למינוס גדול גם בהגנה וגם בהתקפה. לכדו אותו כל פעם מחדש, אם זה השלשה של לוקה והאלי-הופים של גאפורד ולייבלי עליו, ואם זה העובדה שהוא לא היה איום בהתקפה. הם צריכים גבוה מחפה שיודע לקלוע דוגמת לופז וטרנר.
רום גפן: אני חושב שמינסוטה עברה עונה מטורפת למועדון. אף אחד לא ספר אותם והם הצליחו לגבור על המון מכשולים בדרך. עונה סדירה מושלמת והתמודדות על המקום הראשון עד המשחק האחרון, ההדחה של האלופה ויוקיץ'. אנתוני אדוארדס בעצמו אמר שהוא יודע בדיוק מה צריך לעשות עכשיו כדי להגיע עוד שלב אחד קדימה ולזכות באליפות. אם כבר לשנות משהו אז אולי להביא רכז לצד קונלי. קבוצת הגנה מדהימה עם סייז. אולי להרחיב קצת את האופציות מהספסל.
איציק גרינוולד מבטח: אחד מהדברים שעבדו מול דאלאס, בעיניי, היה להעביר את קייל אנדרסון לשמור על קיירי. בכלל, הוא היה אחד האקס פקטורים בניצחון המפתיע בחוץ. אני אישית גם לא חסיד גדול של קארל אנתוני טאונס. הוא פעם אחר פעם נכשל, הגם שעכשיו יש לידו מספיק כוח אש שימשוך את ההגנה. הוא היה אמור לעשות בית ספר ללייבלי (או וושינגטון, או גאפורד) והם נראו טובים ממנו. אבל הדבר שהכי צרם זה שעם כל הכבוד למייק קונלי, הוא רמה אחת מתחת לשאר החמישייה. הוא אמנם מנהל משחק טוב, אבל מינסוטה צריכה שדרוג בעמדתו. ולא הייתי מהסס לעשות את זה תמורת קא"ט, אם אפשר.
