המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם התכנסו אריק גנות, דני אייזיקוביץ', רום גפן, מידן בורוכוב והאורח המיוחד סתו נמש מ'דה סוויפ'.
משחקי הפליי אין במזרח – מה דעתכם? מה המשמעויות להמשך הפלייאוף?
סתו נמש: זה נכון גם למערב אבל אני אתחיל בזה שהפלייאין פשוט AWESOME! מייצר מתח ועניין.
בשביל פילדלפיה המשחק מול מיאמי היה בעל חשיבות מאוד גדולה: קודם כל ניצחון שווה "פרס" בדמות סדרה מול הניקס, אבל מעבר לזה בשביל קבוצה שנכשלה באופן עקבי לנצח ב-MONEY TIME הם הצהירו שהם פה ועוד מול קבוצה שנחשבת כטובה בפלייאוף.
מיאמי בבעיה אמיתית הם לא שיחקו טוב, לא היו מרשמים לארוך העונה הסדירה והם שידרו שהם קבוצות פלייאוף במיוחד על הגב של ג'ימי באטלר שלא יהיה חלק במשחק מול שיקגו. הפסד וזה כישלון גדול בעיקר בבניית סגל. מילה על שיקגו קבוצה שדבקה ברצון להיות רלוונטית, תמיד משחקת חזק, תמיד מנסה לנצח.
אריק גנות: אטלנטה קבוצה שבורה כבר הרבה זמן, וההפרדה בין מארי ליאנג בקיץ נראית בלתי נמנעת. שיקגו רחוקה מלהיות קבוצה גדולה, אבל המצב המנטלי שם שונה לחלוטין.
בחלקים רבים של המשחק מול פילדלפיה מיאמי נראו כמי שהולכים לשחזר את הריצות המופלאות שלהן. הסיפור כבר כתב את עצמו: ניצחון על פילי, סדרות עבירות לחלוטין מול הניקס בלי רנדל ומילווקי (אולי) בלי יאניס, בדרך לשחזור הגמר. ההגנה של ספולסטרה עצרה את פילי לגמרי, אבל זה לא הספיק מול קבוצה לוהטת, התעלות של באטום ובעיקר פציעת MCL של באטלר. בלעדיו אפילו המקום השמיני לא מובטח. פילי, לעומת זאת, תהיה יריב מאוד רציני.
דני אייזיקוביץ': סה"כ קיבלנו את מה שציפינו לקבל. פילדלפיה ניצחה את מיאמי במשחק צמוד ומותח. באטלר נפצע, אבל גם בלעדיו מיאמי מצליחה לנצח את הבולס.
המשמעויות לדעתי הן דווקא עבור אטלנטה והבולס. איכשהו הפליי אין, מצליח להסתיר את זה שלמעשה שתי הקבוצות לא היו רלוונטיות למשך כל העונה. בשני המקרים, יש לי הרגשה שהקבוצות הולכות לבניה מחדש.
בשני המקרים מדובר בקבוצות התקפה נהדרות, החיבור בין יאנג למארי סיפק המון היילייטס, אבל מעט מאוד ניצחונות גם החיבור בין דרוזן, ווצ'ביץ', וקובי וויט / לאבין אומר דבר אחד בלבד – לפרק ולהרכיב מחדש, יש לשתי הקבוצות המון נכסים וזה הזמן לסחור בהם.
מידן בורוכוב: פילדלפיה עשתה את המוטל עלייה ומיאמי שילמה מחיר כבד בפציעה של באטלר. שיקגו הגיעה למשחק מול מיאמי עם המון חלומות וחזרה לעיר הרוחות אחרי שמיאמי העיפה אותה לכל הרוחות. פאן פאקט לגביי הסדרה בין הניקס לפילי, מעולם מדורגת 7 במזרח לא גברה על מדורגת 2 בפורמט של הטוב מ-7. למעשה זה קרה פעם אחת ב 40 שנה (ניקס על מיאמי,98) פילי ואמביד ניצבים מול הניקס ומול ההיסטריה. צפויה סדרה לוהטת בדרך ל 6 משחקים לפחות.
בוסטון צריכה לנשום לרווחה, היא אמנם מקבלת את מיאמי אבל ללא באטלר ובסדרה זה ממש לא כוחות.
רום גפן: בסופו של דבר קיבלנו את שתי הקבוצות שרצינו לראות בפליאוף המזרח. המשחק בין פילי למיאמי חשף בעיניי את הבעתיות של פילי עם אמביד שנראה כי הוא משחק לא כשיר ובסדרה אינטנסיבית אני בספק אם אמביד יצליח לעמוד על הרגליים. באותו המשחק מיאמי איבדה את ג'ימי ולמרות זאת פילי התקשו. למרות החיסרון של ג'ימי מיאמי שלטו נגד שיקאגו עם הרוקי הנהדר שלה שנכנס למשבצת של ג'ימי. חבל שבגלל הפליאין מיאמי ישחקו בלי ג'ימי בסדרה נגד הטוענת לכתר. הלוואי ויפתיעו.
משחקי הפליי אין במערב – מה דעתכם? מה המשמעויות להמשך הפלייאוף?
רום גפן: האמת שהפליאין במערב ביאס אותי מאוד. פליאוף בלי סטף קרי? על הפנים. הלייקרס עשו את העבודה שלהם ויקבלו את דנבר לסדרה מטורפת. בעיניי הלייקרס הם הקבוצה היחידה במערב שיכולה להתמודד עם יוקיץ. אני הולך עם הפתעה בסדרה הזו ועם לברון. בנוסף, הפליקנס עשו את העבודה במשחק הלילה ושלחו את סקרמנטו לאוף סיזן אחרי שאותה סקרמנטו שלחה את סטף. גם כאן אני חושב שתהיה סדרה מצוינת בין אוקלה לפליקנס ואם זיון חוזר כשיר לסדרה הזו גם כאן תגיע הפתעה.
סתו נמש: הלייקרס התעלמו מרעשי רקע שקראו להם להפסיד "בכוונה" לנורלינס בשביל להימנע מדנבר, מעבר לעובדה שה מהלך פחדני, זה גם לא נכון בשביל תואר. מתישהו חייבים לעבור את דנבר וזה חסר משמעות מתי.
הפציעה של זאיון מבאסת, זה היה המשחק החשוב בקריירה שלו והוא הגיע והיה מצוין. אני לא ככ חושש מבחינת נורלינס וההיעדרות של זאיון במשחק הקרוב מול הקינגס כי המשולש זאיון/אינגראם/סיג'יי לא משחק טוב ביחד ולנורלינס יש מספיק כח בשביל שבמחשק אחד הם לא ייפגעו.
כמה מילים על ג"ס זה היה תצוגה חסרת השראה של פרנצ'ייז שנמצא בדמדומי הרלוונטיות שלו ,אבל זה גם משהו ללמוד ממנו למי שחושב שאפשר להסתמך על רק על ניסיון
אריק גנות: ההפסד של הפליקנס ללייקרס מייצג יפה את הבעיה של הקבוצה הזו. יש שם כשרון, עומק, קליעה – כל המרכיבים של קבוצת כדורסל נהדרת. אבל הם תלויים בבריאות של אינגראם וזאיון, וכך גם במשחק טוב הם מגיעים לסוף בלי שניהם – ומפסידים. הלייקרס קבוצה רצינית ויהיו אתגר לנאגטס, אבל אין להם סיכוי אמיתי לעבור.
הקינגס טובים ועם הפציעות בפליקנס הם פייבוריטים לסיים במקום השמיני. הסיפור של הווריורס מתחיל להיות עצוב, במיוחד של קליי, אבל כל הסימנים מראים שהם עדיין מאמינים שיש שם פוטנציאל להתמודדות ויחפשו להתחזק בשוליים ולרוץ שוב. עם ההישגים והגיל של קבוצה לאחרונה, קשה לראות על מה האמונה הזו מבוססת.
דני אייזיקוביץ': הקינגס הגיעו פצועים מאוד לפלייאוף הזה, בלי מונק ובלי האוורטר. סה"כ העונה הייתה סבירה לחלוטין, הם בעיקר צריכים עוד קצת עומק, 2-3 ניצחונות נוספים והעונה כולה נראית אחרת לגמרי.
הסיפור היותר משמעותי זה הסיפור של גולדן סטייט. זה לא רק ההדחה, זה גם הדרך. מלבד קארי, נראה שכל הסגל בירידה משמעותית, כולם מדברים על קליי, אני דווקא רוצה להאיר בזרקור את אנדרו וויגינס. הבעיות האישיות כנראה חדרו חזק למגרש, והוא הפך מהכינור השני בשני צידי המגרש, לשחקן רוטציה בינוני מאוד. כמו שזה נראה כרגע, גולדן סטייט תיאלץ לעשות שינויים כואבים ואנדרו וויגינס או קליי כנראה יהיו שחקני המטרה.
מידן בורוכוב: הערב הראשון היה בסימן לייקרס, שלמרות שבעונה שעברה הדיחה את ממפיס מהמקום ה-7, העונה מצבה הרבה יותר קשוח מול הנאגטס שמגיעה אחרי סוויפ עונתי מול אל-איי. עצוב עבור זאיון שבהחלט נתן הכל.
גולדן סטייט הגיעה פיבוריטות מול הקינגס אבל הובכה מול הקבוצה אותה ניצחה בסיבוב הראשון אשתקד. אפשר לסכם את נפילת האימפריה מהמפרץ. ואז סקרמנטו הוכיחה שהיא קבוצה ללא אופי עם הפסד לשקנאים. סקרמנטו חטפה נבוט על הראש.
השקנאים ינסו אבל לא יצליחו לגבור על OKC.
דאלאס פוגשת את הקליפרס בפלייאוף.. שוב. מה הסיכוי שהפעם זה נגמר אחרת?
מידן בורוכוב: הקבוצות טרם שיחקו ב 2024, הסדרה העונתית הסתימה בדצמבר ולא יכולה להעיד על מה שנקבל עכשיו. פעם מס 3 ב-5 העונות האחרונות שהקבוצות נפגשות. דאלאס קבוצה שמגיעה במומנטום חיובי יותר למרות שנראה שטיירון לו היה עסוק בשימור של הכוכבים לפני הפלייאוף. דאלאס תלויה תלות כמעט מוחלטת בלוקה עם אפשרות לקבל קצת יותר מקיירי. הקליפרס בריאה קבוצה מסוכנת, שהיה שלב בעונה שנראה שיהיו בראשות המערב. זה אולי הריקוד האחרון של הארדן את ווסטבורק אני לא לא יודע מה הם יכולים לעשות אחרת.
המפסידה בסדרה תעבור קיץ של עושים חושבים.
רום גפן: דאלאס מגיעה לסדרה הזו כשהיא בתקופה מצוינת ומומנטום חיובי לעומת הקליפרס שלקראת סיום העונה קרטעו. הסדרה הזו בעיניי תלך לאיש אחד בשם לוקה דונציץ (MVP של העונה מבחינתי). כבר אמרתי כאן בעבר שאני בדעה שלוקה לוקח את דאלאס לגמר. השילוב שלו עם קיירי על סף השלמות והתוספת של גאפורד פשוט בינגו לסגנון המשחק של לוקה – במידה וישלחו עליו דאבל אפ הוא כבר יידע למצוא את גאפורד לנגיחה. הקליפרס מנגד נראים לא ככ מחוברים לאחרונה. הארדן החמיץ מספר משחקים וראסל רק חזר לאחרונה ונראה שגם הפעם הכל יקום וייפול על פול ג'ורג. 4-2 לוקה.
סתו נמש: זה שאלה שקודם כל צריכה להישאל לברך של קוואי, קוואי בריא הופך את זה לסדרה שגדולה על דאלאס, יותר מידי נשק והרבה יותר מידי הגנה בשביל דאלאס לנצח. אבל קוואי לא בריא או בלי קוואי בכלל לגמרי יכול לשנות את הגורל של הסדרה הזאת.
דאלאס החדשה (מאז הדדליין) היא קבוצה אחרת, ללוקה יש מי להריץ אם זה וושינגטון שיכול גם לסיים בטבעת וגם לברוח לפינה לשלוש או גאפורד שהוא אחד המסיימים הטובים בליגה. ביחד עם השיפור המסוים במשחק של קיירי בלוקה דאלאס תעשה צרות לקליפרס בכל וורסיה שלה.
עם קוואי קליפרס ב-6 בלי קוואי דאלאס ב-7
אריק גנות: די טוב, כנראה. דאלאס השתפרה ללא ספק בטרייד דדליין ונראית סופר חזקה. לוקה וקיירי למדו לשחק ביחד בצורה נכונה, כשקיירי ניזון מלוקה ולא מנסה לקחת הובלה בעצמו. גאפורד הפך להיות כוח בצבע, והשדורג בעמדה 4 עם וושינגטון עובד נהדר. מתחילת פברואר המאבס ניצחו 24 משחקים והפסידו רק 9, כששניים מהם מגיעים במשחקים חסרי משמעות בסוף.
הקליפרס, מהצד השני, מגיעים לפלייאוף די צולעים. קוואי, כרגיל, סוחב פציעה. ווסטברוק, שהיה חשוב מאוד לספסל, חזר מפציעה. המאזן שלהם מתחילת פברואר הוא 20-15 לא מרשימים. הם קבוצה טובה, אבל הכושר של דאלאס נראה טוב מדי והקליפרס יותר מדי שבעי אכזבות.
דני אייזיקוביץ': דאלאס מגיעה לסדרה הזו מוכנה יותר מתמיד, והקליפרס הם הקליפרס (פצועים ומקוללים, סליחה לאוהדים). ב 20 המשחקים האחרונים, דאלאס ניצחה 16 פעמים והפסידה 4 פעמים, כאשר 2 היו משחקי סוף העונה שבהם היא עלתה עם הנוער. הטרייד על וושינגטון וגאפורד יצר איזון נהדר בקבוצה ודאלאס נראית מצויין. למרות זאת, צריך לזכור שהקליפרס הראו לנו באמצע העונה שכאשר כולם בריאים, הם גם מפחידים מאוד. פשוט, תחושת הבטן שלי אומרת, שאין סיכוי שכולם יהיו בריאים שם, זו הייתה הבעיה שלהם בכל העונות האחרונות ואין סיבה שהקיץ הזה, זה יהיה שונה, לכן אני מהמר על 4-2 לדאלאס.
מילווקי נראית די שבירה עם הפציעה של יאניס והדיבור על כך שלילארד לא מרוצה שם. מה זה אומר על הסיכויים לעוד נפילה בסיבוב הראשון?
דני אייזיקוביץ': אני לא רואה מצב שבו מילווקי בכושר הנוכחי עוברת את אינדיאנה. עוד לפני הפציעה של יאניס, הקבוצה נראתה פשוט נורא. מידלטון חזר לשחק לקראת סוף העונה, אבל נראה לא בכושר, ליליארד פשוט לא מוצא את היד השנה ואחוזי הקליעה שלו ירדו מכל הטווחים, וההגנה שהייתה סימן ההיכר שלהם נחלשה מאוד.
בצד השני, אינדיאנה קרטעה לא מעט עקב הפציעה של האליברטון, אבל נראה שהיא מגיעה מאוששת ובכושר טוב וגם המנוחה לקראת הפלייאוף כנראה תעזור להאליברטון להגיע מוכן. באופן מפתיע, לאינדיאנה יש גם עומק מרשים ולא מעט ניסיון עם ההצטרפות של סיאקם, לכן אני מהמר על אינדיאנה ב-5 או 6 משחקים.
מידן בורוכוב: מילווקי נכנסה לסחרור בסיום העונה הקודמת, הפיטורים של בודנהולצר, הבחירה בגריפין, פיטורים של טרי סטרוס עוזר המאמן ערב העונה והשיא הגיע בפיטורים של גריפין והבחירה בדוק ריברס. יש לבאקס מערכת שרצה הרבה שנים, לילארד עשה עבודה דומה בפורטלנד הבעיה המרכזית שהיריבה מאוד מסוכנת. בכללי מאז האליפות של 21 מילווקי לא עומדת בציפיות, העונה לא נראה שהתוספת של לילארד הייתה גיים צ׳יינג׳ר, פחות מ-50 ניצחונות זה רע מאוד במונחים של הבאקס. הסיכוי לעבור את הסדרה הוא 49 אחוז, לדעתי אינדיאנה פייבוריטית.
עם ריברס על הקו מילווקי תודח.
רום גפן: מילווקי נראים נורא. הפציעה של יאניס משפיעה מאוד גם בפן המקצועי ולדעתי בעיקר בפן המנטלי שהגיבור שלהם מחוץ לתמונה אין על מי להישען. לילארד לא דומה לעצמו והציפיות מהקבוצה הזו היו אחרות לגמרי. הכדורסל שמילווקי מציגה לאחרונה רע מאוד ומנגד היא פוגשת את אינדיאנה שבעיניי שווה יותר מהמיקום הסופי שלה בטבלה. גם אם יאניס יחזור במשחק 3 כמו שהדיווחים מספרים אני חושב שזה כבר יהיה מאוחר מידי אחרי שאינדיאנה תגנוב את הביתיות. הסוס השחור של המזרח כאן כדי להישאר.
סתו נמש: מילווקי פגיעה אולי אפילו פגיעה מאוד, בהחלט החיסרון של יאניס בעייתי וגם העובדה שהם שיחקו ממש רע מאז שדוק נהיה המאמן. השאלה היא האם אינדיאנה היא היריבה שתדע לנצל את כל החסרונות האלו ואני בהרגשה שזאת לא הקבוצה הנכונה, קודם כל הם קבוצת הגנה איומה וזה לא הדרך לנצח את מילווקי שלמרות כל הבעיות עדיין יש לה מגוון גדול של נשקים בהתקפה. בעיה נוספת של אינדיאנה זה הכושר הדי ירוד (באופן יחסי) של האליברטון מאז פגרת האול סטאר.
זה תההי סדרה מעניינת, אבל אם לילארד יצליח לספק רגעי דיים טיים, זה יילך בסוף למילווקי.
אריק גנות: מה באמת יש שם בלי יאניס? יש את לילארד עם אפס הגנה ויעילות דועכת. מידלטון מזדקן בשנות כלב והוא צל של השחקן שהיה. לופז עדיין מצוין, אבל גם הוא בצד הלא נכון של גיל 35. ביזלי, פורטיס, קונאטון, קראודר ובוורלי הם אוסף לא רע של שחקני משנה, אבל לא יותר מזה.
במערב זה לא היה מספיק, אבל כדי שקבוצה תפסיד מישהו גם צריך לנצח, ולא בטוח שאינדיאנה במקום לעשות את זה. סיאקאם השתלב שם היטב אבל האליברטון דועך אחרי פתיחת עונה מדהימה, ההגנה שם היא יותר בגדר שמועה ואין שחקני משנה מספיק טובים. הסדרה די מאוזנת, ולא באופן טוב.
במחזור האחרון בליגה ראינו קבוצות שלא מנסות לנצח כדי להימנע בממצ'אפים קשים מול קבוצות הפליי אין. עד כמה זו בעיה ומה נכון לעשות אם כן?
אריק גנות: זו לא באמת בעיה. קודם כל – זו לא תופעה שראינו הרבה בשנים האחרונות. השנה נוצר מצב יוצא דופן שבו קבוצות טובות נדחקו למקומות נמוכים יותר, גם בגלל פציעות והרחקות (גולדן סטייט, מיאמי, פילי), גם בגלל חוזקת המערב וגם קצת בגלל שלא השקיעו בעונה הרגילה. בנוסף, הביתיות עדיין יתרון ומי שמוכן לוותר עליה לא בהכרח עושה שיקול נכון.
הפתרונות שהוצעו גם הם לא רציניים. עלתה הצעה לתת לקבוצות הביתיות לבחור את היריבות שלהן בלי קשר למיקומן, שיוצרת פתח ענק לשימוש לרעה, התאמה למצ'אפים ספציפיים ותחושות אכזבה בקרב קבוצות שיקבלו מצ'אפ רע. מעבר לכך לא עלתה הצעה טובה.
דני אייזיקוביץ': בעייתי? כן. חדש? לא. כמעט בכל עונה, יש כל מיני ניסיונות לכוון את סוף העונה להגרלה הטובה ביותר, אבל בסופו של דבר זה לא באמת משנה. המטרה היא לזכות באליפות ולא לעבור סיבוב בפלייאוף.
אז נכון שהניקס זכו להגרלה מבאסת מול פילדלפיה שקיבלה חזרה את אמביד, אבל מצד שני הסדרה הזו גם יכולה להביא אותם מוכנים יותר (ואולי עייפים יותר) לסיבוב הבא.
גם בצד השני, ראינו את הלייקרס לא חושבים פעמיים ונלחמים כמה שיותר גבוה, מה שזיכה אותם בסדרה מול דנבר. בלייקרס כבר יודעים, אם אתה רוצה ללכת עד הסוף, אתה צריך לעבור את הקבוצה "המפחידה" בשלב כזה או אחר.
מידן בורוכוב: זה ממש מגעיל, אני רק מזכיר שב 2021 היה מקרה זהה שקבוצות ניסו להמנע מהלייקרס,הסאנס ניצחו והיו רחוקים 2 משחקים מאליפות. זאת גישה תבוסתנית, לאן אתה מכוון? סיבוב שני? כשאתה רוצה לנצח להגרלה אין משמעות.
אז להגיע לגמר הקונפרנס ולחטוף סוויפ? היום האחרון בליגה יכל להיות הצגה ובמקום זה קיבלנו שערורייה (בעיקר במזרח) זה זלזול בוטה באוהדים, זה זלזול מוחלט בספורט, זאת רעה חולה שלא הייתה בספורט האמריקאי (קבוצות היו משחקות עד הסוף, כמעט תמיד)
מה נכון לעשות? עונשים כבדים, ביטול בחירות דראפט, קנסות, השעייה מהמשחק הראשון למי שלא שיחק במשחק האחרון.
רום גפן: המחזור האחרון היה פשוט שערוריה. אתן את הזווית שלי בתור שחקן מקצועי ואגיד שמנסיון עבר יצא לי לראות קבוצות במצב דומה שמפסידות כדי להימנע מיריבה קשה יותר וגם זה לא עזר להן והן מצאו את עצמן מהר מאוד בחוץ. אני לא מאמין בחישובים האלה. השחקנים מקבלים הרבה מאוד כסף כדי לנצח משחקים. קהל מגיע כדי לצפות בהם נותנים את הכל על המגרש עבור הסמל והמועדון אותו הם מייצגים ולכן אני חושב שאין לזה מקום. אם אתם מאמינים בעצמכם ורוצים לזכות באליפות תצטרכו לנצח קבוצות חזקות, זה העסק. מי שמחפש קיצורי דרך או חיים קלים מוצא את עצמו עם הכפכפים בים כבר במאי כשהשמש עוד לא בשיאה.
סתו נמש: אני לא יכול לחשוב על משהו יותר עלוב מבחינה ספורטיבית מאשר הניסיון להתחמק ממאצ'אפ על ידי זלזול במשחק, זה ככ אנטי ספורטיבי, אבל גרוע לזה זה משדר חוסר אמונה עצמי ואין מצב שזה לא מחלחל לשחקנים. אם אתה מפחד לפגוש קבוצה מוסימת זה אומר שאתה מפחד, הלייקרס הראו חוסר פחד, מילווקי וקליבלנד הראו פחד, אני מקווה שהם ישלמו על זה מחיר.
לא ככ יודע מה אפשר לעשות, הייתי קונס בצורה מאסיבית ואולי אפילו שולל בחירות דראפט, אבל הליגה שככ מנסה להילחם על הלרוונטיות של העונה הסדירה לא יכולה לעבור על זה בשתיקה.