נכון שקצת לא נעים לכם לרדת על קליבלנד אחרי תצוגת התכלית של גולדן סטייט מולם אתמול? אז עזבו אתכם מלקרוא עוד כתבה בניחוח של יציע העיתונות שקוראת לדייוויד בלאט להגלות את עצמו מאוהיו ועוד ציטוט שהוצא מהקשר של לברון ג'יימס או קווין לאב והצטרפו אליי בסיבוב מסביב לליגה הטובה בעולם, עם חמישה דברים שצריך לשים לב אליהם.
1. מה קורה שם בקליפרס?
דבר ראשון, בואו נירגע. הקליפרס אמנם ניצחו 11 מ-12 המשחקים האחרונים שלהם, אבל רק שתיים מהיריבות שלהן בפרק הזמן הזה היו עם מאזן חיובי, ההפסד היחיד שלהם היה מול סקרמנטו בבית והם כמעט קרסו שוב מול הרוקטס בסטייפלס סנטר ברבע האחרון, כמו שקרה להם בגיים 6 של הפלייאוף. אז כן, הדיבורים על טרייד על בלייק גריפין הם לחלוטין מוקדמים מדי.
עם זאת, צריך להתייחס לרצף הניצחונות המוזר הזה של הקליפרס. אי אפשר לייחס את הכל לחודש טוב של ג'יי ג'יי רדיק ולו"ז קל. חייב להיות משהו מעבר לכך.
החדשות הטובות הן שיש משהו מעבר לכך. זה עדיין בגדר סטטיסטיקה חשודה לאור המדגם הקטן, אבל כאשר הקליפרס משחקים עם הרכבים שכוללים את כריס פול, ג'מאל קרופורד, ג'יי ג'יי רדיק, דאנדרה ג'ורדן ופאוור פורוורד שמסוגל לאיים על הסל מבחוץ (פול פירס או לוק מבה א מוטה) הם נראים מצוין. ב-12 המשחקים האחרונים ההרכבים הללו היו הכי יעילים עבור הקליפרס (כפי שניתן לראות בתמונה למטה. תלחצו עליה כדי לראות באיכות של בני אנוש) והם אף מהיעילים בליגה. מסתבר שכאשר יש להתקפה של הקליפרס פאוור פורוורד שמרווח את המשחק ונותן להתקפה לנשום, הרבה יותר קל להם.
החדשות הרעות הן שההצלחה הרגעית הזו עלולה לסנוור את הקליפרס. ההרכבים הללו רחוקים שנות אור מלהיות יעילים גם מול הספרס והווריורס, וגם מול הת'אנדר הרכב שכזה עלול להיכנס לבעיה כי מי לעזאזל אמור לשמור על קווין דוראנט? רדיק או פול פירס? מול האש של הקבוצות הגדולות בליגה, ההרכבים הסמי-יעילים הללו הם לא יותר מאקדח מים. אין להם סיכוי לכבות את השריפה.
כך שהמסקנה המתבקשת היא שכדי שהקליפרס יגיעו לתקרה שלהם, גריפין צריך לחזור ודוק ריברס צריך למצוא איזושהי נקודת איזון בין ההרכבים הסמי-יעילים שלו לחמישייה הרגילה שלו עם בלייק. אלא שהחמישייה עם בלייק היא, כאמור, חמישייה ללא ריווח (כי בלייק משום מה מסרב לזרוק מבחוץ) והרבה יותר קשה לקליפרס להיות יעילים בהתקפה העונה כשבלייק ודאנדרה סותמים את הצבע. הסוגיה הזו מכניסה את כל הפרנצ'ייז לצומת דרכים. האם השחקנים הכי טובים שלהם משחקים לא טוב ביחד? האם הקבוצה הזו הגיעה לתקרה שלה? ואולי דוק ריברס הוא בכלל מי שצריך לעשות בשבילו טרייד?
אלו שאלות קשות מאוד, שבטווח הקצר הקליפרס יכולים להתעלם מהן כי הם מנצחים, אבל אם וכאשר הם שוב יודחו בשלבים המוקדמים של הפלייאוף, השאלות הללו יצופו אל חלל האוויר. מעניין מאוד מה יהיו התשובות.
2. מזרח מול מערב
הדיון הפופולרי ביותר העונה בליגה הוא שהמזרח הדביק את הפער ביחס למערב. אחרי עשור וחצי של שליטה מערבית ב-NBA לפתע המזרח הרים ראש ויש לו 9 קבוצות עם 50% הצלחה ומעלה. מעבר לכך, הקבוצה במקום ה-11 במזרח העונה נכון לכתיבת שורות אלו (שארלוט) הייתה מדורגת שמינית, אם הייתה משחקת במערב.
עם זאת, אסור לשכוח שארבע מתוך חמש הקבוצות הטובות בליגה מגיעות מהמערב, וכפי שראינו אתמול, גם הנציגה הבולטת של המזרח לא ממש נמצאת באותה רמה כמו הגדולות של המערב. זו המגמה היותר מעניינת, לטעמי, מכיוון שנראה שהיא הולכת להימשך בעתיד. במערב הווריורס נראים מוכנים לריצה של 3-4 שנים לפחות, אוקלהומה תישאר קבוצה אימתנית כל עוד דוראנט ישאר שם וסן אנטוניו תהיה קבוצת על גם כשטים דאנקן יהיה בן 50. יחד עם זאת, בתחתית הקונפרנס מתבשלים התנאים לקבוצות חזקות נוספות.
https://www.youtube.com/watch?v=lccYejtZ86w
למינסוטה ולניו אורלינס כבר יש את הכוכבים הגדולים שכל קבוצת צמרת צריכה, הן רק צריכות למצוא את האיזון הנכון סביבם. פורטלנד, עם הצמד המלהיב סי.ג'יי מקולום ודמיאן לילארד בקו האחורי, נמצאת בשלב הרבה יותר מתקדם של הבנייה מחדש שלה ביחס למה שחשבנו ערב פתיחת העונה. ללייקרס יש חבורה צעירה ונחמדה, הרים של מזומנים ופוטנציאל לזכות בבחירה הראשונה בדראפט. ביחד עם יוסטון, שכל עוד יש לה את ג'יימס הארדן יש לה את הפוטנציאל להפוך לקבוצה של 55 ניצחונות בעונה, יש למערב הרבה קבוצות שמחכות בתור לתנור כדי להיות התבשיל החם הבא של הליגה.
במזרח, לעומת זאת, רוב הקבוצות הן חצי אפויות. הן טובות, אבל אין להן באמת אפיק להשתפרות בעתיד. על שיקאגו כבר דיברתי מספיק במדור הזה, לטורונטו יש תקרה די ברורה ואטלנטה עדיין צריכה להוכיח שבלי שחקן טופ 10 בליגה (עם כל הסימפטיה שלי לפול מילסאפ, הוא עדיין לא כזה) אפשר ללכת עד הסוף. הקבוצות שנראות הכי בשלות להיות דמות קבועה בצמרת בעתיד הן אינדיאנה (בזכות פול ג'ורג'), מיאמי (תלוי מה הם יחליטו לעשות עם ג'סטיס ווינסלו), דטרויט (בזכות דראמונד), בוסטון (בזכות הבחירות של ברוקלין), הוויזארדס (בזכות ג'ון וול), הניקס (בזכות פורזינגיס) ופילדלפיה (כי הם רק יכולים להשתפר מכאן). אבל הקבוצות הללו נמצאות באותו שלב, אם לא אחד רחוק יותר, מכל הקבוצות שהזכרתי במערב. אם אני צריך לבחור את האלופה לכל שנה בחמש השנים הקרובות, בכל עונה אני בוחר קבוצה מהמערב.
בקיצור, זה לא הכמות, זו האיכות.
3. Will The Thrill
המן-קראש שלי על וויל בארטון עלה מדרגה השבוע, עם המהלך הנהדר הבא שלו, דווקא מחוץ למגרש.
https://www.youtube.com/watch?v=hyGI6cYlTOE
4. מי הולך לקבל כסף?
בקיץ הקרוב הארנקים של הג'נרל מנג'רים בליגה יהיו כבדים במיוחד לאור הקפיצה לאזור ה-90 מיליון דולר בתקרת השכר, אולם מצד שני, אין יותר מדי סחורה עבור הג'נרל מנג'רים הללו. הדג הגדול של הפרי אייג'נסי הוא כמובן קווין דוראנט, אבל קשה לראות אותו עוזב את אוקלהומה סיטי. דוראנט מסיים את עונתו התשיעית בליגה העונה, מה שאומר שהוא יכול לקבל חוזה מקסימום שהוא שווה ערך ל-30% מתקרת השכר. אולם אם הוא יחתום לעונה אחת בלבד ויצא לפרי אייג'נסי ב-2017, אחרי עשר עונות בליגה, הוא יוכל לקבל חוזה מקסימום שיהיה שווה ערך ל-35% מהתקרה. בהתחשב בזה שהתקרה צפויה לקפוץ שוב ב-2017 לאזור ה-105 מיליון ושגם ראסל ווסטברוק וסרג' איבקה מסיימים חוזה ב-2017, קשה לראות את דוראנט עוזב את אוקלהומה סיטי בקיץ הנוכחי.
אם דוראנט לא יבוא וגם לא יטלפן, אז מי כן?
אל הורפורד הוא מועמד טבעי, גם מייק קונלי, האריסון בארנס, דווייט האוורד, חסן ווייטסייד, דמאר דרוזן, ניקולה באטום ופאו גאסול הם שמות פופולריים, אבל אלו רק שמונה שחקנים. בקיץ הקרוב לפחות או יותר 20 קבוצות יהיה מספיק מקום מתחת לתקרת השכר כדי להחתים שחקן על חוזה מקסימום. רובן יצטרכו לשלם הרבה רק כדי להגיע לרצפת השכר, אחרת ההפרש יתחלק בין שחקני הקבוצה. אלא שזה שיש כסף, לא אומר שצריך לבזבז אותו. רוב הג'נרל מנג'רים בליגה הם אחראיים ולא יתנו לעומר אשיק 60 מיליון דולר ל-5 שנים (אוי, ניו אורלינס) ולכן אין סכנה שמרווין וויליאמס, לדוגמא, יקבל חוזה מקסימום. אם כבר מישהו יקבל אובר-פיי, צריך שזה לפחות יהיה שחקן טוב. אז מי זה יהיה?
- ג'ארד סאלינג'ר – סאלי הוא שחקן חופשי מוגבל, מה שמסבך את כל הסיטואציה סביבו. מצד אחד, בוסטון יכולה להשוות כל הצעה ואין להם שום סיבה לא לעשות זאת, בהתחשב בכך שיש להם רק 27 מיליון דולר מובטחים לעונה הבאה. מצד שני, הוא יכול להיות התאמה מושלמת לקבוצה כמו אינדיאנה, שיהיו בערך 30 מיליון דולר מתחת לתקרה ולא יהיו להם שחקנים משמעותיים משלהם להחתים מחדש (פול ג'ורג', מונטה אליס, ג'ורג' היל וסי.ג'יי מיילס ומיילס טרנר חתומים לפחות עד 2017). המספרים של סאלינג'ר אולי לא כל כך מרשימים (9.9 נק' ב-42.6% מהשדה ו-27.1% מהשלוש) והוא תמיד נראה כאילו הוא מרחק טיב טעם אחד מלהפוך למייק סוויטני, אבל הוא צעיר מספיק ויש לו מספיק פוטנציאל כדי שאיזושהי קבוצה תיתן לו הצעה יפה.
- אוון פורנייה – הצרפתי של המג'יק קולע 13.8 נק' בקרוב ל-38% מהשלוש העונה. למג'יק יש כסף מתחת לתקרה כדי להחתים אותו על חוזה שתואם את מידותיו וכמו סאלינג'ר, גם הוא שחקן חופשי מוגבל, מה שיאפשר להם להשוות כל הצעה מתחרה. עם זאת, באופק מחכות להם הארכות החוזה לויקטור אולדיפו, אלפריד פייטון וארון גורדון שמראה ניצנים של כדורסל מקצועני בתקופה האחרונה, כך שחוזה שמנמן לפורנייה עלול להגביל אותם בעתיד. יכול מאוד להיות שאם תבוא קבוצה ותיכנס ALL-IN על פורנייה, המג'יק, שלהזכירכם כבר חייבים 8 ספרות בעונה לניקולה ווצ'ביץ' וטוביאס האריס, יאלצו להתקפל.
- פסטוס אזלי – עוד Restricted Free Agent עם סיטואציה מסובכת, אלא שהפעם מדובר גם בשחקן כשרוני יותר מפורנייה או סאלינג'ר. לפי אתר הסטטיסטיקות המוגזם com אזלי הוא השחקן ש"מציל" הכי הרבה נקודות לקבוצה שלו מתחת לסל פר 36 דקות. במילים אחרות, יש לו את הפוטנציאל להפוך לרים פרוטקטור ברמה של רודי גובר. ללא מעט קבוצות עם מזומנים יש צורך בעמדה הזו (שארלוט, לייקרס, בוסטון) והווריורס נמצאים פה בסיטואציה לא פשוטה.
זהירות: חפירה על תקרת השכר לפניך. הם לא יוכלו גם להאריך את החוזים של בארנס ואזלי בשווי שוק שלהם וגם לא לעבור את תקרת המס. ובקיץ הבא סטף קרי מסיים חוזה, כך שהם יהיו מעל תקרת המס כמה שנים ברציפות, מה שיגרום לכך שהם יאלצו לשלם את מס המותרות. הם יכולים לעשות תרגילי אקרובטיקה פיננסית כמו להשתמש ב-Stretch Provision על אנדרו בוגוט/ג'ייסון תומפסון, אבל עדיין, אם תבוא הצעה גדולה על אזלי, וכנראה שתבוא הצעה כזו, הווריורס יצטרכו לקבל החלטות קשות.
5. מת'יו דלבדובה לא רק הולך מכות
כן, הוא השחקן הכי מלוכלך בליגה, וכן, הוא מזכיר קצת את קוואזימודו בהליכה שלו, אבל אי אפשר להתעלם לעד ממת'יו דלבדובה. הוא קולע העונה ב-44.3% מרשימים מאוד מהשלוש ועדיין יודע טוב מאוד למה הוא נמצא בכלל ב-NBA. תראו את הסרטון פה למטה. קשה לי להאמין שתמצאו חמש שניות מושלמות יותר של איזשהו שחקן בליגה העונה.
