קבוצה ביום- פורטלנד טריילבלייזרס

עוד לפני שחגיגות האליפות ההירואית של לברון וקליבלנד שככו, הגיע שוק השחקנים החופשיים ב1 ביולי והפך את הליגה. חודשי הקיץ חלפו עברו ביעף, הסתיו הגיע, ויחד איתו הריח של עונת NBA חדשה. רגע לפני שהעונה נפתחת, זה הזמן לסקור את הקבוצות.

 

הקבוצה היום: פורטלנד טריילבלייזרס

 

 

דף הקבוצה באתר

 

 

מאזן בעונה שעברה: 44-38

 

עזבו: (G) בריאן רובטרס, (G-F) ג'רלד הנדרסון, (F) קליף אלכסנדר, (C) כריס קיימן.

 

הגיעו: (F) ג'ייק ליימן (דראפט), (G-F)  אוון טרנר, (C)  פסטוס אזילי, (F) גרנט ג'ארט, (C) גרג סטימזמה, (G) טים קוורטרמן (שוק חופשי), (G) שאבאז נאפייר (טרייד).

    
אז מה היה לנו?

למארקוס אלדריג', ניקולה באטום, ווסלי מת'יוס ורובין לופז. ארבעת השחקנים הללו ביחד עם דמיאן לילארד הרכיבו את החמישייה הפותחת של הפורטלנד טריילבלייזרז בעונת 2014-2015. חמישייה שהובילה את הקבוצה הזו למאזן של 51-31 באותה עונה. לאור העובדה שאלדריג' סיים את חוזהו בקבוצה בסוף העונה ההיא, באורגון ידעו שלהשאיר את הכוכב זו תהיה משימה כמעט בלתי אפשרית והחליטו ללכת על הפיכת הרוסטר. לא פחות מ12 שחקנים פינו את מקומם בסגל של פורטלנד, כולל ארבעת הכוכבים המצוינים מעלה. המהלך האסטרטגי לא בא לסיומו בהחלפת הרוסטר, דמיאן לילארד סיים חוזה וחתם על חוזה מקסימום של 139 מליון דולר ל5 שנים והוכתר כמלך הבלתי מעורער של הפרנצ'ייז.

 

כמעט ולא נשמעו דעות לפני העונה שעברה שהכריזו על פורטלנד כקבוצת פלייאוף לגיטימית בליגה הטובה בעולם, שכן על פניו את כוכביה החליפו מגוון פרוספקטים לא מוכחים. אחד השחקנים הללו שלא קיבל הזדמנויות תחת פורטלנד של 2014-2015, ומצא את עצמו כשוטינג גארד הפותח של הקבוצה החדשה הוא סי ג'יי מקולום. הגארד שנבחר בבחירה ה10 של דראפט 2013, הצדיק את האמון בו והפך ברגע לנכס מדהים עבור הבלייזרס. רק לשם השוואה בעונת 2014-2015 מקולום שיחק 15 דקות למשחק וקלע 6.8 נקודות, ואילו בעונת העוקבת מקולום כבר שיחק 35 דקות למשחק וקלע 20.8 נקודות, שיפור שהעניק לו את תואר השחקן המשתפר של העונה.

 

השינוי שעשו בפורטלנד הוא מדהים. אנחנו רואים כל כך הרבה קבוצות בליגה שבתהליך של בנייה מחדש מדשדשות מספר לא קטן של שנים בתחתית הקונפרנס ולא באמת מצליחות לזנק ללא מחזור דראפט מוצלח או כסף גדול, והנה פורטלנד ירדה אך ורק מקום אחד בדירוג המערב בשנת הבנייה שלה. הסיבה לכך היא שפורטלנד שינתה את שיטת המשחק שלה בהתאם לכלים שהיו לה. אם בתקופת אלדריג' הייתה לקבוצה מטרה בצבע, אז בתקופת לילארד המשחק התבסס על תנועה בלתי פוסקת וקצב מהיר. אחת העמדות שפורטלנד ידעה שהיא צריכה למצוא לה פתרון בתחילת העונה שעברה היא עמדת הפאוור פורוורד המוביל. בתחילת העונה טרי סטוטס ניסה לאמץ אל תוך הואקום הזה את אחד ממספרי ה4 הקלאסיים שהיו לו ברוסטר, אם זה מאיירס לאונרד או נואה וונלה שהגיע בטרייד משארלוט. אם זאת לקראת סוף העונה, ברגע שעיצב את תדמיתה של קבוצתו כקבוצה מהירה שכמעט ולא משחקת משחק פוסט עם הגב לסל. העביר סטוטס את אמינו לעמדת ה4 הפותח ובעצם הציב לידו עוד פורוורד אתלטי בדמותו של מו הרקלס או אלן קראב. הרכב שהתברר כיעיל ביותר של פורטלנד. זה נתן לה ריווח אינסופי שמתאים בדיוק לסגנון המשחק שסטוטס ניסה להטמיע.

 

בסרטון הבא ניתן לראות דוגמאות למגוון תרגילים של פורטלנד מהסדרה מול גולדן סטייט בפלייאוף האחרון, שימו לב למספר החסימות והאופציות שיש למקבל ההחלטות בהתקפה:

 

מעבר להצלחה הכבירה של פורטלנד בגזרת מקולום גם הכתרת המלך בכתר של כסף התבררה כצעד מדויק. העונה הקודמת הייתה הטובה ביותר מבחינה אינדיבידואלית של דמיאן לילארד, הוא שיפר כמעט כל אספקט במשחק שלו והוכיח שמקומו בשורה הראשונה של הפוינט גארדים בליגה (למי שעוד היה ספק). לילארד את מקולום הפך לאחד הקווים האחוריים המפחידים בNBA, כאשר הם מציגים משחק התקפי מהיר ומלהיב הכולל חסימות בין גארדים וזריקות מוקדמות. השחקנים המשלימים הקבוצה,מיילס פלאמלי אלן קראב, ג'רלד הנדרסון ואד דיוויס גם הם התבררו כפגיעה בול ובניגוד לציפיות הבלייזרס סיימו את העונה הסדירה במקום ה5 במערב, כאמור מקום אחד בלבד מתחת לדירוג הקבוצה בעונה לפניי כן.

 

מסתבר שבפורטלנד לא רק יודעים לבנות קבוצת פלייאוף בין רגע, אלא גם יודעים לגייס את אלת המזל לצדם. לאחר ארבעה משחקים בסדרת רבע גמר המערב מול הקליפרס התוצאה עמדה על שיוויון כאשר כל קבוצה שמרה על ביתה. באותו רגע שני הכוכבים של הקליפרס כריס פול ובלייק גריפין נפצעו וסיימו את הסדרה. פורטלנד במובן נצלה את הרכבה הדליל של ל.א ושייטה מול אל עבר חצי הגמר למפגש מול גולדן סטייט. מול הלוחמים הסיפור היה שונה, לפורטלנד היה קשה לעמוד בקצב והם הפסידו בסדרה באופן משכנע 1-4.

 

 

 

 

קיץ חם

בתחילת הקיץ היה ברור שפורטלנד לא הולכת לעשות שינויים דראסטיים בסגל. הייתה תחושה שההנהלה צריכה למצוא את השחקנים החסרים בפאזל, שישדרגו את הקבוצה הזו ויהפכו אותה לכוח של ממש.

 

דבר ראשון הבלייזרס היו צריכים להשאיר את שני הפורוורדים המשלימים שלה, אלן קראב שהיה שחקן חופשי מוגבל ומו הארקלס שהפך לשחקן חופשי לא מוגבל. לגבי קראב המשימה הפכה למאתגרת במיוחד כאשר התברר שבכדי להשאירו פורטלנד תצטרך להשוות את הצעת הענק של 75 מליון דולר ל4 שנים מברוקלין. לאחר מספר ימים של שמועות וחשיבה החליטו הבלייזרס במהלך מפתיע למדיי להשוות את ההצעה ולהפוך את קראב לשחק השני בדירוג המרוויחים בין שחקני הקבוצה. בנוגע למו הארקלס הצליחה פורטלנד להחתימו על חוזה משודרג של 40 מליון דולר ל4 שנים.

 

בגזרת השחקנים החופשיים החתימה פורטלנד שתי תוספות כוח משמעותיות. האחת היא אוון טרנר, שחתם ל4 שנים תמורת 70 מליון דולר. הפוינט פורוורד הגיע לאחר עונה מצויינת בסלטיקס בה הפגין יציבות יחסית ושימש בעיקר כמוביל החמישייה השניה. לאור העובדה שההרכב הכי יעיל של פורטלנד מהעונה שעברה היה עם אל פארוק אמינו בעמדת הפאוור פורוורד, יש הרבה הגיון בהבטחה לפתוח בחמישיה שניתנה לטרנר לפי השמועה ע"י הGM ניל אולשיי בעת החתימה.

 

השחקן המשמעותי השני שהצטרף בשוק השחקנים החופשיים הוא פסטוס אזילי, הסנטר הניגרי של גולדן סטייט.אזילי סירב לחוזה של כ10 מליון דולר לעונה על פני 4 עונות בווריורס קיץ אחד לפני. ההערכה הייתה שהוא יהיה מבוקש מאוד בשוק החופשי. לרוע מזלו עונה בינונית ובעיקר בעיות ברכיים הורידו את ערכו והוא הסתפק ב15 מליון דולר ל2 עונות בפורטלנד (אופציית שחקן לעונה השניה). בקיץ שבו סנטרים כמו מוזגוב ומהינמי מקבלים חוזים אסטרונומיים, פסטוס שנחשב לפוטנציאל גדול יותר נאלץ להסתפק בפירורים. אם הברכיים יחזיקו מעמד, הוא יקבל הזדמנות בפורטלנד ויצא שוב לשוק החופשי בקיץ הבא.

 

בתחילת הקיץ הצטרף לקבוצה שאבאז נפייר שעבר בטרייד מאורלנדו, הרכז הצעיר מתחיל את עונתו השלישית בליגה לאחר שלא מצא את עצמו במיאמי ובאורלנדו, ונראה טוב עד עכשיו במשחקי קדם העונה. נאפייר דורג על ידי לא אחר מאשר לברון ג'יימס כרכז הטוב ביותר בדראפט 2014. הוא בהחלט יכול לפרוץ וייתכן שההחלטה להמר עליו בתור רכז מחליף ללילארד תתגלה כעוד קליעה למטרה של אולשיי.

 

 

 

 

ועכשיו מה, מה עכשיו?

הקיץ עבר בשלום, המטרות הושגו, ועכשיו הכדור עובר למידת החיבור של הקבוצה הזו והשתלבות השחקנים החדשים. השאלה המרכזית היא האם השינויים שנעשו בקיץ באמת יכולים לעלות את הקבוצה הזו מדרגה ולהוביל אותה לגמר המערב או שלא נאמר, להיות קונטנדרית. נראה שהצירוף של אוון טרנר הוא המשמעותי ביותר מבחינת היכולת שלו לשדרג את משחק ההתקפה. עצם העובדה שטרנר מסוגל להוביל כדור ויכול ויודע לקבל החלטות בהתקפה יכולה לשדרג את משחק התנועה בלי כדור של הקבוצה. אולי הייתרון הגדול ביותר בצירופו הוא העובדה שבמשחקים רבים הנטל על קבלת ההחלטות לא יוטל על לילארד ומקולום בלבד, דבר שהיה חסר במידת מה במשחק של פורטלנד העונה ויאפשר מגוון תרגילים בהם השניים ינועו אוף דה בול ויוכלו להתרכז בקליעה.

בנוסף אוון טרנר מוסיף מימד הגנתי שיכול מאוד לעזור לבלייזרס העונה, הבנת המשחק שלו מאפשרת לו לשמור את הפיק אנ רול בצורה נהדרת. האתלטיות והדינאמיות ההגנתית שלו תעזור לפורטלנד לייצר איבודים אצל היריבות שלה, דבר שיעזור לה במשחק הריצה.

הנה דוגמא לאינטיליגנציה ההגנתית של טרנר דווקא במשחק נגד פורטלנד:

 

 

התוספת של טרנר יכולה אף לגרוע ממצבה של פורטלנד ביחס לעונה הקודמת. הרבה מיכולותיו אכן יכולות להתאים באופן מושלם לשיטה שסטוטס מנסה להתוות. אך באותה מידה חוסר היכולת שלו להוות איום יעיל מבחוץ יכולה לפגוע בספייסינג הנהדר שאפיין את הקבוצה הזו אשתקד. אפשר להגיד שאם נשפוט לפי העונה שעברה, מבחינה התקפית הספייסינג הוא אולי הגורם החשוב ביותר בהתקפת הבלייזרז בעונה הבאה, סטוטס ייצטרך למצוא לכך פתרונות.

 

 

 

גם פסטוס אזילי הוא שחקן שיכול לתרום להגנת פורטלנד במימד שהיה חסר לה עד כה. אזילי נחשב לרים פרוטקטור יעיל וגוף גדול(מאוד) שמסוגל לתפוס מקום ולהגן על הצבע טוב יותר מאשר פלאמלי ודיוויס. הבעיה העיקרית שהוא יוצר נגזרת מהעובדה שהוא כבד בתנועה והניידות שלו בקצב המשחק הגבוה של פורטלנד מוטלת בספק. גם היכולת בהגנת פיק אנ רול מול גבוהים דינאמיים ואתלטים. בעיה נוספת שהוא יוצר כשהוא על המגרש היא שהיכולת שלו לקבל כדור בתנועה בהתקפה היא מוגבלת. להבדיל מפלאמלי ודיוויס אין לו ידיים מספיק טובות בשביל לסיים באופן עקבי. המגרעות האלה בהחלט יכולות לבוא לידי ביטוי לאור העובדה שאם נשפוט לפי השנה שעברה, רוב ההזדמנויות ההתקפיות שיהיו לאזילי הם כנראה יהיו בתנועה לאחר פיק אנ רול עם הפנים לסל. בנוסף לכך התקפת הבלייזרס מריצה הרבה מהלכים בהם כתוצאה מטראפים וטיפולים אגרסיביים בפיק אנ רול ההחלטות בסופו של דבר מתקבלות על ידי השחקן הגבוה. אחת היכולות שיש לפלאמלי ושאין לאזילי באופן מובהק היא יכולת המסירה, דבר שיקל על ההגנות כשאזילי על המגרש.

הנה כמה דוגמאות ליכולת המסירה הנפלאה של פלאמלי:

יש לזכור מייסון פלאמלי מסיים את חוזהו בסוף העונה הקרובה, כאשר לפי הדיווחים הקבוצה עוד לא התחילה לדון איתו לגביי חוזה חדש. אין ספק שזו עובדה שיכולה להסביר את צירופו של אזילי שכן פלאמלי עומד על חוזה 2.3 מליון דולר לעונה הקרובה ולאחר עונתו הטובה אשתקד סביר שידרוש סכום נכבד בשביל להישאר.

למרות סימני השאלה בעמדת הסנטר, היציבות של פורטלנד באוף סיזן הזה צריכה להוכיח את עצמה. לילארד ומקולום יגיעו מחוברים יותר וייתכן שהחוזה שקראב קיבל ייתן לו את הביטחון שהוא צריך כדי לעשות עוד קפיצת מדרגה משמעותית. בהתחשב בכך שבניגוד לעונה שעברה נראה מתחילת העונה הזו את הבלייזרס משתמשים בהרכבים הנמוכים והיעילים שלה, יש סיבות לצפיות גבוהות באורגון השנה.

 

התחזית:  44 נצחונות, מקום 6 בקונפרנס, המערב הולך להיות קשה מנשוא בעונה הבאה עם קבוצות כמו יוטה, מינסוטה, ממפיס ויוסטון שמנסות לחזור לקדמת הבמה. אין ספק שהדבר יקשה על פורטלנד לשחזר את ההישג מהשנה שעברה. לילארד סוף סוף ייכנס לאול סטאר דרך הדלת הקדמית וייבחר לחמישייה השניה של העונה.

 

וגאס חזתה לבלייזרז 46.5 נצחונות. חושבים שאתם יודעים טוב יותר? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו.