עוד לפני שחגיגות האליפות ההירואית של לברון וקליבלנד שככו, הגיע שוק השחקנים החופשיים ב1 ביולי והפך את הליגה. חודשי הקיץ חלפו עברו ביעף, הסתיו הגיע, ויחד איתו הריח של עונת NBA חדשה. רגע לפני שהעונה נפתחת, זה הזמן לסקור את הקבוצות.

הקבוצה היום: אוקלהומה סיטי ת'אנדר

 

דף הקבוצה באתר

 

מאזן בעונה שעברה:55-27

 

עזבו: (F) קווין דוראנט, (G) רנדי פוי, (F) סרג' איבקה, (G) דיון וויטרס.

הגיעו: (G) דניאל המילטון , (F/G) אלכס אברינס , (C) קיילב טארזוסקי (דראפט), רוני פרייס (שוק חופשי), (F) דומאנטס סאבוניס, (G) ויקטור אולדיפו, (F) ארסן איליאסובה, (F/C) ג'ופרי לוברן (טרייד).

 

אז מה היה לנו שם?

הת'אנדר פתחו את העונה בידיעה שיש סיכוי לא רע שזו הולכת להיות העונה האחרונה של שני הסופרסטארים שלהם יחד. דוראנט לא הסגיר מה יעשה בקיץ כשהחוזה שלו יגמר ורצו שמועות על מעבר שלו לכמעט כל קבוצה בליגה. לשמחת הת'אנדר, הדבר לא פגע ביכולת שלהם, והם יזכרו כאנדרדוג הגדול וה(כמעט) מוצלח בפלייאוף של עונת 15/16.

 

הם לא עשו עונה סדירה ברמה שלא ציפינו מהם, אבל בפלייאוף הגיעה ההתפוצצות. דאלאס לא היו אתגר רציני והסדרה הסתיימה עם 4-1 חלק. הם לא היו פייבוריטים מול הספרס בסיבוב השני, ואחרי המשחק הראשון שכלל התעללות של אולדריג' באיבקה ואדאמס, רובנו חשבנו שהסדרה הולכת להסתיים בסוויפ משפיל. ראסל וKD הצליחו להפוך את הקערה על פיה ולנצח  4-2 את סן אנטוניו, שהגיעה עם מאזן של 67 נצחונות בעונה הסדירה. זה קרה הרבה בזכות בילי דונובן המצוין שהוכיח את עצמו נגד פופ והראה שהוא לא סקוט ברוקס מודל 2.0, בניגוד למה שהוא הראה בעונה הסדירה. המומנטום המשיך גם בסדרה מול גולדן סטייט. הת'אנדר הובילו 3-1 בסדרה בדרך להיות סנסציית השנה. היה חסר להם רק נצחון אחד בשלושה משחקים כדי להיות הכי "סינדרלה" שיש. ואז… נו אתם יודעים, קצת מכות בביצים, קצת Chocking קלאסי והפסד מריר במשחק 7, יום אבל לכל אוהדי האנדרדוג באשר הם. חצי הגמר נגד הספרס וגמר המערב נגד הווריורס כנראה היו 2 הסדרות הכי טובות בפלייאוף.

 

במהלך העונה ובפלייאוף במיוחד, סטיבן אדאמס המשיך לבסס את עצמו בליגה ונמצא בשיפור מתמיד מאז עונת הרוקי שלו. את הפלייאוף הוא סיים עם 10 נק' למשחק ב61% מהשדה ו9.5 ריבאונדים. המספרים לכשעצמם לא מטורפים, אבל אם נוסיף את התרומה הנוספת שלו בהגנה, בחסימות ובקשיחות, נקבל שחקן מצוין ששווה לת'אנדר המון.

 

קיץ חם:

חם? רותח. ולא בקטע טוב. אוקלהומה סיטי הייתה אחת הקבוצות הכי מדוברות בליגה בקיץ הזה. הדרמה החלה בליל הדראפט, כששלחה באחד הטריידים הגדולים של הקיץ את איבקה למג'יק בתמורה לאולדיפו, איליאסובה וסאבוניס (בחירה מס' 11 בדראפט). הדעה הרווחת היא שהת'אנדר הרוויחו בענק. מצד שני, הם איבדו כאן שחקן חשוב (בעיקר מבחינת המאצ' אפ ההגנתי נגד הווריוורס וסן אנטוניו) ועם כל הכבוד, איליאסובה הוא לא תחליף ראוי בעמדה 4, בטח שלא בצד ההגנתי. אי אפשר להתעלם מהעובדה שהת'אנדר וויתרו על שחקן שאמנם רק בן 26, אבל השיא שלו בת'אנדר כבר עבר. את העונה האחרונה הוא סיים עם 32.7% לשלוש, ושפל של ה4 עונות האחרונות בנקודות, ריבאונדים וחסימות. בנוסף לכך, הוא נכנס לשנתו האחרונה בחוזה הנוכחי, מה שמוריד מערכו.

 

המון אנשים קיוו שהטרייד הזה, יחד עם העובדה שהקבוצה הייתה במרחק נגיעה מהגמר תגרום לדוראנט להישאר. מסתבר שאפילו טרייד, שדוראנט הגדיר כ"מהלך טוב", לא הספיק לו בשביל להישאר. ההכרזה של דוראנט באתר "The players tribune" בישרה את מה שכל אוהדי הת'אנדר ובערך כל חובבי הNBA חששו ממנו, MVP שמצטרף לקבוצה של 73 ניצחונות. במקום לראות קרב משולש אדיר בין הספרס, הת'אנדר והווריוורס קיבלנו עליונות של הווריוורס והת'אנדר הפכו לקבוצת פלייאוף סבירה.

 

עוד לפני שבהנהלה הספיקו להתאושש מעזיבת דוראנט הגיעה השאלה – מה עם ווסטברוק? טרייד? לאבד אותו ללא תמורה בסוף העונה הבאה? באותה נקודה רק האופטימים ביותר פינטזו על הארכת חוזה. ההנחה הייתה שווסטברוק ינסה לנטוש את הספינה השוקעת וינסה להגיע לקבוצה עם סגל משלים טוב על מנת לתת פייט על האליפות או להוביל קבוצה כמו הלייקרס ולהיות המנהיג הבלתי מעורער שלהם. בשלב מסויים, היה דיבור על טרייד עם מיאמי תמורת חבילה שכללה בין היתר את ווינסלו ודראגיץ', אבל הת'אנדר סירבו. בסופו של עניין הת'אנדר וווסטברוק הצליחו לסכם על הארכת החוזה שלו ב2 עונות מעבר לעונה הנוכחית, כשהאחרונה היא אופציית שחקן. בתמורה לחתימה שלו ווסטברוק קיבל שדרוג משמעותי בשכר וירוויח כמו קווין דוראנט בעונה הקרובה. בכך הוא בעצם נשאר כסופרסטאר היחידי של הקבוצה. בפעם הקודמת שזה קרה, בעונת 2014/2015, שדוראנט פספס כמעט את כל העונה בגלל פציעה, ווסטברוק לא הצליח להשתחל לפלייאוף ללא חברו (אולי עכשיו קצת פחות "חברו", ראסל אמר ש"עוד לא דיברתי איתו") וסיים במקום ה9. אין ספק שהקבוצה הנוכחית נמצאת כמה ליגות מעל הסגל המשלים של 2015, והציפיה מווסטברוק הוא להוביל אותם לפלייאוף.

 

אלכס אברינס, שחקנה של ברצלונה, שזכה בתואר "השחקן הצעיר של היורוליג" בעונה החולפת (אף על פי שברצלונה חוותה עונה רעה בסטנדרטים שלה), חתם במדי הקבוצה. לת'אנדר היו זכויות על אברינס עוד מדראפט 2013, בו הוא נבחר במקום ה32 אך לא קיבל חוזה. הגארד הספרדי סיים את העונה עם 9.3 נק' למשחק ו41.7% לשלוש. הנתונים האלו זיכו אותו בחוזה של 18 מיליון ל3 שנים. הוא אמנם רק בן 22, אך משחק ביורוליג כבר 5 שנים.

 

ועכשיו מה, מה עכשיו?

עידן חדש באוקלהומה סיטי, והוא מתחיל עם קבוצה יחסית צעירה ומסקרנת. ללא דוראנט, שיתוף הפעולה המאוד מוצלח בין אדאמס לווסטברוק יעלה מדרגה. אם אדאמס ימשיך במגמת השיפור שלו ייתכן שנראה כאן שיתוף פעולה רציף בסגנון ג'קסון ודראמונד, רק בגרסה שבה הרכז יותר מאיים. וכשנוסיף את קאנטר למשוואה נקבל פיק נ' רול ורסטילי יותר בזכות טווח הקליעה של קאנטר. בפלייאוף, כשקאנטר היה השחקן המתגלגל בפיק נ' רול הוא קלע 1.35 נק' לפוזשן (מקום חמישי בליגה) ב73% מהשדה (מקום שני בליגה).

 

התפקוד של איליאסובה יהיה חשוב העונה, מכיוון שישנה בעית קליעה משלוש בעמדות 1-3. שלישיית ראסל-אולדיפו-רוברסון זו שלישייה שקולעת כ33% משלוש (עדיף שלא נדבר על סינגלר). צריך לקוות שאיליאסובה ירווח את המשחק בצורה אפקטיבית על מנת לחפות על החוסר בקליעה. מאותה סיבה, אל תשכחו את אברינס, שייתכן שיתפוס מקום גבוה ברוטציה בזכות הקליעה האיכותית (בהנחה שיתרגם אותה לרמת NBA). אולדיפו אמר שהוא רוצה להיות יותר מהD&3 של אוקלהומה סיטי. D? אחלה. 3? לא ממש, 34.9% זה עוד לא מספיק.

יהיה מעניין לראות אם אוקלהומה סיטי ישתמשו באולדיפו כמוביל כדור ויתנו לו להיות על המגרש כשווסטברוק נח, או ינסו להתאים אותו לשחק כמה שיותרOFF THE BALL  לצד ווסטברוק. אולדיפו הוא שחקן שמעדיף את הכדור ביד שלו, והעזיבה של דוראנט אולי הייתה טובה ברמה האישית לויקטור. בכל מקרה, אולדיפו יביא אגרסיביות בשני צדי במגרש, והציוות שלו עם ווסטברוק יכול להתברר כבינגו ענקי. ווסטברוק יתפוצץ מבחינת מספרים, והשאלה היא איפה, או איך הפוטנציאל של אולדיפו יבוא לביטוי. יש כאלו שקצת התייאשו מאולדיפו בנוגע לציפיות ככוכב בליגה, ועכשיו זה הצ'אנס שלו לפרוח בקבוצה מצליחה.

 

בהגנה אולדיפו שומר יותר טוב מווסטברוק ולכן יקח את הגארד הטוב יותר של היריבה, זאת בהנחה שהאגו של ווסטברוק יתן לו לעשות את זה.

 

לעומת הקו האחורי, הטרייד על איבקה יצר בעיות הגנתיות בעמדות 4-5. הגבוהים של אוקלהומה סיטי כוללים (אלו שהולכים לשחק בכל אופן) כרגע את קאנטר, איליאסובה, לוברן, אדאמס וסאבוניס. השניים הראשונים לא קיימים הגנתית ואם שניהם יהיו יחד על המגרש כל קבוצה פשוט תשחק עליהם בהגנה. ללוברן יש הרבה מקום לשיפור בהגנה, כשהיה על המגרש בעונה האחרונה הנאגטס ספגו כ109.8 נק' למשחק – הכי גרוע מבין כל שחקני הנאגטס. יהיה להם קשה לנסות להימנע כל הזמן מציוותים בעייתיים של הגבוהים. לעומת זאת אדאמס מצוין בהגנה, אבל אין איתו עוד שחקן שאפשר לקרוא לו שומר טוב. על פי דוחות הסקאוטינג, לסאבוניס ג'וניור, הרוקי, יש עוד המון מקום לשיפור בהגנה וקשה לראות אותו משמש כפקטור בצד הזה של המגרש בעונה הקרובה, למרות שבמצב של אוקלהומה סיטי לא יזיק לנסות.

 

ועידת האנליטיקה לספורט של MIT Sloan מצאה שאולדיפו וווצביץ' הם צמד הגנתי מצטיין בפיק נ' רול, במיוחד כשאולדיפו צריך ללכת מעל החסימה. נתון מפתיע, בהתחשב בכך שווצ'ביץ' לא שומר גדול בפיק נ' רול, ובמצב כזה רוב הנטל לעצירת ההתקפה נופל על אולדיפו. ההגנה של אולדיפו בהחלט יכולה לשמש כעזר במצב שינסו לנצל את החולשה ההגנתית של קאנטר בפיק נ' רול כשהשחקן עם הכדור מנסה לחדור לסל על מנת לנצל את יכולת המיקום הרעה של קאנטר. לעומת קאנטר, על אדאמס אפשר לסמוך בכמעט כל מצב הגנתי. אליהם מצטרף רוברסון, שומר אדיר, פיזי, שיכול לשמור ולתת קרב הוגן כמעט לכל הליגה בעמדות 2-3.

 

תחזית: 44 נצחונות, וכנראה שזה יספיק למקומות 5-6. יש כאן קבוצה טובה סך הכל. אמנם אין הרבה קליעה, אבל יש ווסטברוק וסגל משלים לא רע. תהיה הפתעה אם יסיימו במקום ה4. בסופו של דבר – על ראסל ווסטברוק נקום ועליו ניפול.

 

וגאס חזתה לת'אנדר 45.5 ניצחונות. חושבים שאתם יודעים יותר טוב? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו.