קרב ענקים: קווין דוראנט 51 נק 11 רב' קוואי לנארד 37 נק' ו 8 רב'.
לכאורה דוראנט מנצח, אבל בסוף כידוע התוצאה היא מה שמשנה. 131 – 128 לטורנטו באחד המשחקים לפנתיאון.
בשביל משחקים כאלה קמים בלילה. טורונטו מול גולדן סטייט. דוראנט מול לאנרד. תומפסון מול לאורי ואפשר להמשיך.
כל מה שרצינו התקיים. רבע ראשון 38-25 יוצא מהכלל התקפית של טורנטו הכניס אותה ליתרון של 13 משם זה כבר צמח ל 17 אבל הם לא שיחקו מול איזה נמושה מתחתית הליגה. הם שיחקו מול האלופים, אמנם בלי קארי וגרין, אבל עדיין עם אחד דוראנט בלילה שיא.
מלבד הרבע הראשון, הלוחמים ניצחו בכל הרבעים והפער הלך והתקזז ככל שהמשחק התקדם. הקרב המרתק היה בין שני הענקים של שתי הקבוצות. דוראנט ולאנרד הלכו ראש בראש. שמרו אחד על השני, חטפו, נאבקו, ניהלו את המשחק, לקחו ריבאונדים, חטפו, קלעו, עשו הכול. לא לעיתים קרובות רואים משחק בו שני השחקנים הטובים ביותר שומרים אחד על השני ומאתגרים אחד את השני בצורה מרתקת כל כך. לאנרד, עם שותפים יותר איכותיים היה מדהים בתחילת המשחק, אבל דוראנט לא פיגר אחריו הרבה.
בסוף, ללנארד היו יותר כלים סביבו ודוראנט נאלץ לעשות הרבה לבד.
15 שניות לסיום, הכדור אצל דוראנט, נשמר על ידי לאנרד פער של שלשה.. ובום. על הראש של לנארד.
כדור אחרון בהתקפה אצל לנארד. ההתקפה נתקעת והולכים להארכה. בהארכה, שוב טורונטו לוקחים את ההובלה, הלוחמים מתקרבים, אבל בסוף תומפסון איגודלה וג'רבקו לא מצליחים לקלוע והפער נשמר על 3.
למרות כמות הנק' הגבוהה של שני הכוכבים השמירה עליהם הייתה לא רעה בכלל. לאנרד חטף שמירות כפולות כל פעם שהתקרב לקשת ה 3 ודוראנט נאלץ לעבוד קשה. אבל הוא באמת נתן תצוגת שחקן על.
היה מרתק. כנראה שזה הקרב של הגמר, אם טורונטו לא יתפרקו בפלייאוף כהרגלם.
