לקראת הפלייאוף המתרגש עלינו החלטתי להעניק מניסיוני העשיר בחיים בכלל ובכדורסל בפרט לכל הקבוצות ששרדו את העונה המתישה והגיעו לפלייאוף.
אני מבטיח לבדוק האם ההמלצות יושמו ואיך זה השפיע על התוצאות.
נתחיל עם קבוצות המזרח, לפי הדירוג:
קליבלנד – עכשיו הזמן להחזיר את דיוויד בלאט. אלף, הוא הצליח לא רע בפלייאוף אשתקד למרות הפציעות של אירווינג ולאב, ובסה"כ צריך להוסיף עוד שני ניצחונות בשביל התואר. בית, יש לו ניסיון רב במשחקי פלייאוף וגמרים. גימל, יש לו גם לא מעט מזל במשחקים מכריעים.
טורונטו – עכשיו הזמן להעלות מחירים בקיוסקים של היכל "אייר קנדה", כי הם בטח לא יעברו את הסיבוב הראשון ולא יהיו הרבה הזדמנויות לעשות קופה.
מיאמי – אנחנו כבר יודעים שלברון מתגעגע ל"ימי מיאמי העליזים" ולכן כשההיט יגיעו לסדרת הגמר מול קליבלנד כדאי שיתנו לאורחים את חדר ההלבשה שלהם. אולי זה יבלבל קצת את לברון או ירגש אותו. בנוסף חובה על וויד ובוש לתת לו חיבוק מרגש ואישי לפני כל משחק מאותה סיבה. זה בטח לא יזיק.
אטלנטה – מה כבר אפשר לצפות מקבוצה שמפסידה במשחק אחרון מול קבוצה חסרת עניין כמו וושינגטון. חוץ מזה, אני אוהד בוסטון ולא עוזר ליריבות.
בוסטון – במיידי לבחור את השחקן שיוציא ללברון את הכתף מהמקום ולהתאמן באינטנסיביות על התרגיל. זה הסיכוי היחיד לעבור אותם (אם יעברו את ההוקס, כמובן).
שארלוט – הבוס כבר די עצבני בגלל שלקחו לו את שיא הניצחונות כך שמומלץ לכל מי שמעוניין לשמור על מקומו בליגה בעונה הבאה, לתת מאתיים אחוז מאמץ. האם זה יעזור? לא בטוח.
אינדיאנה – מה זה אומר שמונטה אליס הוא מלך האסיסטים של הקבוצה – שהמאמן ווגל גאון או שהאחרים לא מוסרים? אני בכל אופן לא הייתי בונה על הרצון של אליס למסור ברגעים המכריעים (דרך אגב הוא מוסר 4.4 אס' למשחק).
דטרויט – תגידו, השחקן הזה, פופ, זה קיצור של פופוביץ' או שהוא נקרא על שם האפיפיור. לא משנה, עם שם כזה הם חייבים להגיע לגמר, או לפחות למשחק שישי מול הקאבס.
ועכשיו למערב ושם נעלה מלמטה למעלה:
יוסטון – בד"כ הם מחביאים את הארדן בהגנה ושמים אותו על השחקן ההתקפי החלש. מול גולדן סטייט המקום היחיד להחביא אותו בהגנה יהיה כנראה על הספסל. יוסטון מקווה שחוקי הכדוריד יתקבלו בקרוב.
ממפיס – יש עוד כמה שחקנים שמכבי ת"א שיחררה השנה שיכולים להיכנס לסגל המדולדל של הקבוצה. עם פארמר זה הוכיח את עצמו. ניסיתי להיזכר בשמות והצלחתי להיזכר רק באמבקווה ופאבראני. כל השאר נשכחו ממני. מצטער.
דאלאס – זאזא פאצ'וליה נמצא קצת בירידה בשבועות האחרונים. אני חושב שכדאי להם לגייס את מוני מושונוב כמאמן/מנטור. הוא הוכיח בעבר הבנה רבה בכדורסל והוא גם עשה תפקידים נפלאים כגרוזיני ביחוד כאביו של זאזא בסרט "חתונה מאוחרת". האמת, אני עדיין לא מאמין שזאזא הוא הסנטר הפותח שלהם בפלייאוף.
פורטלנד – לתת לדונלד סטרלינג מקום בשורה הראשונה. אולי זה יזכיר לקליפרס מי הם היו פעם.
לוס אנג'לס – לבקש מהאפסנאי שיעצבן ויציק שוב לבלייק גריפין. בלעדיו התוצאות היו יותר טובות.
אוקלהומה – אין ברירה, חייבים ארבעה כדורים על המגרש: אחד לקליעות של ראסל ווסטברוק, אחד לאסיסטים שלו, אחד לאיבודים שלו ועוד אחד שאפשר יהיה לתת לדוראנט כדי שבכל זאת ישאר להם סיכוי לנצח.
סאן אנטוניו – להתפלל. זה מה שנשאר, אם אחרי עונה כזו חלומית אף אחד לא סופר אותם.
גולדן סטייט – שיחת טלפון שהיתה באמת:
אני: אהלן סטיב, איך הגב?
סטיב: קצת כואב אבל לא נורא.
אני: עברתי קצת על נתונים ומספרים לקראת הפלייאוף…
סטיב: (ממלמל לעצמו – הנה עוד אחד שחושב שהוא יודע טוב יותר מאלוף מכהן, שיאן הנצחונות ומאמן השנה) לא עכשיו, אני בדרך לד"ר רוסנובסקי…
חוץ מזה, מגיע להם כי הם פירגנו לאחד האחיינים שלי במשחק האחרון של העונה:
