שלוש נקודות לדיון מהשבוע האחרון בNBA : האם הניקס קבוצת פלייאוף? האם הווריירס בדרך לפתיחה הטובה בכל הזמנים? האם סקרמנטו בדרך למעלה?
1. אל תסתכלו עכשיו אבל זה כבר 3 רצוף.
סקרמנטו נכנסה לעונה החדשה עם המון ציפיות.מאמן חדש עם רזומה מפואר (ג'ורג' קארל), רכז חדש שכבר הוביל קבוצה לאליפות והבטיח שהוא חוזר לעצמו (רג'ון רונדו) ובחור מגודל בשם דמרכוס קאזינס. קאזינס הוא אחד הסקוררים המרשימים ביותר מבין השחקנים הגבוהים בליגה, הוא מסוגל לקבור ג'אמפ פנוי מחצי מרחק והרחיב השנה את הטווח שלו עד קשת השלוש. הוא אחד הטובים בליגה בעבודת רגליים ויכולת סיום בצבע. כשבא לו הוא אפילו מוסר מצוין מהפוסט. הבעיה של קאזינס היא שלאורך כל הקריירה הוא התקשה לשלוט בטמפרמנט שלו.
השמועות בקיץ דיברו על הרצון של ג'ורג' להעביר את הכוכב בטרייד, ומצד שני על חוסר שביעות רצון של הכוכב הבעייתי מהמאמן. בסופו של דבר הקבוצה הגיע לפתיחת העונה עם השניים וסגל משופר. למעט רונדו הצטרפו לקבוצה גם מרקו בלינלי מהספרס שיחד עם עמרי כספי דארן קוליסון וקוסטה קופוס אמורים להרכיב חמישיה שניה תחרותית.
עדיין לאור הבלאגן הניהולי בקבוצה, הפרשנים לא חזו פלייאוף. מגדל הקלפים של הקינגס התרסק כבר בפתיחה. קאזינס נפצע כבר במשחק השלישי של העונה ורונדו נראה יותר כמו הגרסה ששחקה בדאלאס שנה שעברה מאשר המנהיג של בוסטון הגדולה. סקרמנטו באופן לא מפתיע הפסידה את כל המשחקים שביג קאז ישב בחוץ וירדה למאזן של נצחון בודד מול שישה הפסדים. ביום שני קאזינס חזר לסגל של הקינגס למפגש מול הספרס שהסתיים בעוד תבוסה כואבת 106-88 בסקרמנטו. לאחר המשחק דמרקוס שוב איבד את קור הרוח שלו ותקף בצעקות וקללות את המאמן בעימות שהוא לאחר מכן התנצל. על פי השמועות זה כמעט הוביל לפיטוריו של קארל.
אולי דווקא ההתפרצות הזו הפכה את העונה. מה שנראה כמו התחתית שלח את הקינגס לרצף נצחונות די מרשים.
מול דטרויט המפתיעה קאזינס קבר 33 נקודות עם 4 מ5 לשלוש והוסיף 9 ריבאונדים ורונדו הראה ניצוצות מ2010 עם טריפל דאבל של 14-15-11. כספי הוביל את החמישיה השניה עם 9 נקודות ו11 ריבאונדים במשחק שבו הקינגס שלטו מהשריקה ועד הבאזר.
סקרמנטו המשיכה לרצף הנצחונות הראשון שלה העונה כשגברה 111-109 על ברוקלין החלשה, רונדו עם טריפל דאבל שני ברציפות (23-14-10) וקאזינס הפציץ 40 נקודות עם 13 ריבאונד.
רצף הנצחונות עמד למבחן רציני כשטורנטו המרשימה (מאזן 7-3 לפני המשחק) הגיעה לעיר, רבע רביעי מרשים של קאזינס (36 נקודות ו10 ריבאונד) הוביל את הקינגס לנצחון שלישי ברציפות. רודי גיי שלא פתח טוב את העונה הוא 27 נקודות יעילות מאוד וכספי שוב הוביל את ההרכב השני עם 14 נקודות ו5 ריבאונד.
האם הקינגס סוף סוף יממשו קצת מהכשרון שלהם ויוכלו לחלום על הפליאוף? האם כספי (שמעמיד מספרים יפים מאוד של 10.5 נקודות ב51.2% מהשדה עם 6 ריבאונד) אחרי שביסס את עצמו בתור השחקן השישי של הקבוצה ומשחק 25 דקות למשחק יוכל סוף סוף לעשות קפיצת מדרגה ולהיות יותר מעוד שחקן של קצה הרוטציה? הקינגס יוצאים למסע משחקים במזרח, והמסעות האלה הן ביטוי להלך הרוח החברתי. אטלנטה, מיאמי, אורלנדו, שארלוט ומילווקי. 8 ימים, 5 משחקים, והמון טיסות. המסע עצמו הוא האתגר, לא היריבות. אם הקינגס יצאו עם 2-3 נצחונות זה יהיה סימן חיובי לעונה שלהם.
2. הפלייאוף חוזר למדיסון סקוור גארדן (או בשמו החדש, מדיסון סקוורזינגיס)?
בעונת 2012-13 הייתה תחושה שהניקס חוזרים לימי הזוהר של שנות ה-90 (לא בכדורסל, בכיוון). כרמלו, שנחשב לסקורר הטוב והמגוון בליגה, סיים עונה עם כמעט 29 נקודות למשחק. ביחד עם ג'י אר סמית' שנבחר לשחקן השישי של העונה וטייסון צ'אנדלר שסגר את הרחבה הובילו את הניקס למקום הראשון בבית האטלנטי והשני במזרח. כמיטב המסורת, הניקס נכשלו ברגע האמת והודחו מהפליאוף כבר בסיבוב השני ע"י קבוצה צעירה ומפתיעה מאינדיאנפוליס ומאז לא שבו אליו.
בקיץ שעבר הניקס הביאו את פיל ג'קסון כנשיא הקבוצה. עם סמכויות מקצועיות כמעט בלתי מוגבלות, כיסים עמוקים וסובלנות, ביקשו ממנו לעשות מה שהוא רואה לנכון כדי להביא את הניקס בחזרה לפלייאוף. המקום הראוי לקבוצה שמייצגת את העיר הגדולה בארה"ב. אחרי שנכשל בנסיון להחתים את סטיב קר שהעדיף את הכשרון של גולדן סטייט, עונה ראשונה בהנהגת דרק פישר הסתיימה בכשלון קולוסאלי (ולא מעט טנקינג). נראה שהחודש הראשון של העונה הזו נותן ניצוץ של תקווה לאוהדים המסורים.
חוסר מזל עם כדורי הפינג פונג בהגרלת הדראפט נתן לניקס את הבחירה הרביעית. פיל ג'קסון החליט לבחור בכשרון הליטאי קריסטאפס פורזינגיס. אוהדי הניקס שמבחינתם כל אירופאי גבוה הוא אנדראה ברניאני שרקו בוז צורם כשהבחירה הוכרזה. קריסטאפס מצידו הבטיח שהוא ישנה את דעתם של האוהדים בעבודה קשה על המגרש ומהר מאוד התחיל לפרוע שטרות. הילד שמתנשא לגובה של 2.21 (7'3) הראה שהוא רחוק מאוד מתדמית האירופאי הרך. הוא מסתער על הצבע בלי פחד וכבר זכה ללא מעט מהלכי היילייט בהם הטביע על הראש של יריבים שלא ראו מאיפה זה מגיע (תשאלו את יונאס ולנצ'יונאס). הקליעה ממש לא שם (38.2% מהשדה) אבל הפוטנציאל ברור לכולם. 11.4 נקודות, 8.5 ריבאונד וקצת מעל חסימה למשחק ב25 דקות על הפארקט אלו מספרים לא רעים בכלל. בהתחשב בכך שמדובר בעשרה המשחקים הראשונים של רוקי בן 20 שהגיע ישר מאירופה, מדובר בהצלחה של ממש. הצפי היה שפורזינגיס יתחיל לתרום בצורה משמעותית רק עוד 2-3 עונות.
השילוב של הגובה, מוטת הידיים הכמעט בלתי סבירה, האתלטיות שבדרך כלל לא רואים מאנשים בגובה הזה והתשוקה למשחק, הפכה את כריסטפס לשם שכל הליגה מסתכלת עליו. האוהדים בMSG כבר מאוהבים ופורזינגיס סומן בתור העתיד של המועדון. בינתיים גם ההווה נראה הרבה יותר טוב. אומנם הניקס מחזיקים במאזן שלילי (5-6) אבל הם פתחו את העונה עם לוח משחקים קשה במיוחד. מתוך ששת ההפסדים שלהם שניים הגיעו נגד קליבלנד ושניים נגד הספרס וההוקס החזקות. ומי שראה אותם משחקים העונה בטח שם לב שההגנה שלהם השתדרגה בצורה אדירה. הקבוצה נראית יותר כמו חבורה של אנשים שמאמינים אחד בשני. הםומשחקים ביחד ופחות כמו חבר'ה שבאו למסור לכרמלו את הכדור.
אם פורזינגיס ימשיך להתקדם בקצב הנוכחי, אולי כרמלו יזכה לסיים את הקריירה עם שותף ראוי לקו הקדמי שיתן לו סוף סוף צ'אנס להאבק עמוק לתוך הפליאוף. מצד שני אלו הניקס, הם בטח יחליפו אותו באדי קרי.
3. לרדוף את החלום
בשבוע הראשון דיברנו על המוטיבציה של הווריורס להוכיח לכל המקטרגים שהם אלופים בזכות, ועדיין הקבוצה הכי טובה בליגה. שבועיים עברו מאז והלוחמים עדיין לא הפסידו והם מחזיקים במאזן של 11-0. הפתיחה הטובה בהיסטוריה של הליגה שייכת ליוסטון רוקטס של האקים אלג'ואן בעונת 93-94 בה גם זכתה באליפות. ללוחמים מאוקלנד צפויים 4 משחקים השבוע והם יכולים להשוות את השיא של הרוקטס עד סופו.
הדרך לשם לא תהייה קלה, טורנטו תגיע למפרץ ביום שלישי לנסות להפריע. לאחר מכן הווריורס יקפצו לבקר בדרום קליפורניה למשחק חוץ מול הקליפרס שמצדם מאוד ישמחו להיות אלו שיהרסו להם את הרצף. גם אם יצלחו את המפגשים האלה בסוף השבוע מחכה עוד צמד משחקים קשה. הבולס יהיו משחק מספר 14 כשיבואו לשחק באורקל ארינה למחרת המשחק נגד הקליפרס. המשחקים נגד הקליפרס תמיד קשוחים וצמודים ובשילוב עם טיסה חזרה לסן פרנסיסקו משחק למחרת נגד קבוצה אתלטית וקשוחה כמו הבולס הוא לא בדיוק התרחיש האידאלי.
את המשחק ההיסטורי (אם יגיעו אליו בשלום) יצטרכו הווריורס לעבור בדנבר, שם הנאגטס משחקים בגובה של מייל מעל פני הים, דבר שעוזר להם להחזיק באחד מיתרונות הביתיות הטובים ביותר (סטטיסטית בליגה).על מנת להקשות עוד קצת מצבו של קליי תומפסון לא ברור אחרי שנח במשחק נגד הנטס בגלל בעיות גב והוא צפוי להחמיץ לפחות חלק מהמשחקים השבוע. דריימונד גרין חלה בשפעת והמאמצים להכשיר אותו ימשכו עד הרגע האחרון. אבל אולי כל זה נועד רק כדי להעניק לנו קצת דרמה בדרך לפתיחת עונה היסטורית של האלופה.
האם הווריורס בדרך להשאיר חותם אלמותי על הליגה? האם הם מסוגלים לסיים שבוע רביעי ברציפות ללא הפסד? אין ספק שיהיה מרתק לעקוב, אם הכל ילך כשורה בשבוע הבא, במשחק בייתי מול הלייקרס, הווריורס עשויים להכנס לדפי ההיסטוריה עם פתיחת העונה הטובה אי פעם.
