מהפכת הסטטיסטיקות המתקדמות (אנליטיקס) שהשתלטה על הליגה השפיעה על המשחק שכולנו אוהבים במגוון דרכים, אבל נראה שהדבר הכי ברור לעין הוא בחירת הזריקות. הסטטיסטיקות המתקדמות הוכיחו שזריקות מחצי מרחק הן לא יעילות כמעט בכלל, והזריקות הכי יעילות הן (בסדר עולה) זריקות ליד הטבעת, שלשות, זריקות עונשין. ההיגיון הזה משנה יותר ויותר התקפות של קבוצות הליגה. ריווח, המון קלעים, ומשחק שמבוסס על חדירות והוצאות כדור. ההגנות בליגה משתמשות באותם ניתוחים. הן מנסות לקחת את קו השלוש ואת האיזור מתחת לטבעת על חשבון הפקרת חצי המרחק, בשביל לגרום ליריבות לזרוק משם. זה היה רק השלב הראשון. עכשיו בואו נסתכל על השלב השני : ערך מצופה(expected value) מזריקה.
ערך מצופה מזריקה חוזה בעצם את הסיכוי שהזריקה תכנס בדיוק רב יותר מהמדדים הקיימים היום. אם עד עכשיו התייחסנו לשלשות\זריקות ליד הסל\עונשין, עכשיו אנחנו מכניסים נתונים נוספים למשוואה (ותודה לספורט ויו שמשנים את המשחק) כמו מרחק מדויק מהסל, מרחק השומר הקרוב, כמות הכדרורים לפני הזריקה ועוד. הערך המצופה אמור לתת לנו את אחוזי השדה של שחקן שעולה לזריקה אחרי 3 כדרורים עם שומר צמוד אליו למשל (קובי, אבל בלי שמות), או אחוזי השדה של שחקן שזורק שלשה מטר מאחורי השלוש במרווח של 30 ס"מ מהשומר שלו (קארי, אבל אמרנו בלי שמות). ככל שהערך המצופה מהזריקה הוא יותר גדול, כך הסיכוי שהזריקה תיכנס גדול יותר. קבוצות שואפות להגיע לזריקות שיש להן ערך מצופה כמה שיותר גדול. כדי לחשב את הערך המצופה כתבתי תוכנה (פרוייקט אישי בתיכון) שעוזרת לסדר את הדאטה. הדאטה נלקח מהשרתים של הNBA.
קודם כל מסווגים את 200,000 הזריקות שנזרקו בעונה שעברה לכ-800 סוגי זריקות שונים, לפי מרחק הזריקה מהסל, מרחק השומר הקרוב ביותר וכמות הכדרורים לפני הזריקה. מחשבים אחוזי קליעה לכל סוג זריקה (eFG%, שמתחשב בעובדה ששלשה שווה פי 1.5 מזריקה ל-2). לאחר מכן מוצאים את סוגי הזריקות שלקח כל שחקן ועושים ממוצע של האחוזים מהשדה של סוגי הזריקות שלו. הממוצע המתקבל הוא האחוזים מהשדה המצופים שהשחקן יקלע בהם, בהנחה שהוא קולע בדיוק כמו השחקן הממוצע בליגה. כשמשווים את האחוזים המצופים לאחוזים מהשדה שהשחקן קלע בהם בפועל, אפשר לראות מי השחקנים שקולעים טוב ביחס לזריקות שהם לקחו ואפשר לראות אילו קבוצות ושחקנים מגיעים לזריקות יותר טובות. מכירים את המאמנים שמעודדים שחקן שהחטיא בקריאה זריקה טובה? אז עכשיו אפשר לעשות את זה באופן מדעי. מכירים את השחקנים שמתלוננים שהיום הכדור פשוט לא נכנס? אז עכשיו אנחנו נביא להם את המתמטיקה לפרצוף שלהם!
השוותי את איכות הזריקות (האחוזים המצופים) של העונה לזו של העונה שעברה של שחקני וקבוצות הליגה, וכך עשיתי גם לאחוזי השדה. הגרף מראה בעצם איזה קבוצות משחקות טוב יותר ומגיעות לזריקות טובות יותר, ואיזה סתם נהנות מכושר קליעה יוצא דופן של השחקנים שלהם. תזכרו שהסטטיסטיקה מתיישרת.
בגרף ניתן לראות את ההבדלים באיכות הזריקות (בסגול) והאחוזים מהשדה (בכחול) של קבוצות בליגה בין העונה הנוכחית לעונה שעברה. אפשר לראות שממפיס ויוסטון לא עברו שינוי גדול באיכות הזריקות שלהן, אלא בעיקר סובלות מקליעה מאוד רעה, שצפויה להשתפר בהמשך. בניו יורק האחוזים מהשדה עוד לא תואמים את השיפור הגדול באיכות הזריקות שלה. אפשר לראות גם את גולדן סטייט, שהצליחה בדרך פלא לשפר עוד יותר את איכות הזריקות, כך שהאחוזים מהשדה צפויים לעלות עוד יותר.
קבוצת ההתקפה המפתיעה של השנה היא שארלוט, שרשמה את השיפור הכי גדול ביעילות התקפית, באיכות זריקות ובאחוזים מהשדה. השיפור הענק בהתקפה (מהמקום ה-28 ביעילות התקפית בשנה שעברה למקום השישי השנה) יכול להיות מיוחס לשיפור בעמדת הסמול פורוורד. מייקל קיד גילכריסט (שחקן עם אחוזי שלשות של 16.7% בקריירה) נפצע ופינה לניקולה באטום (36.2% בקריירה) את המקום בחמישייה. השיפור אכן ניכר, בעיקר בגלל שהוא הוציא את שארלוט ממשחק באזור חצי המרחק (28.6 זריקות למשחק מהאזור בשנה שעברה, 21.7 השנה). הזריקות האלו הפכו לשלשות (19.1 שלשות למשחק בשנה שעברה, 26.6 השנה).
ההתקפה של ההורנטס אכן השתפרה, אבל היא מסתמכת מאוד על הקליעה המצוינת של שחקניה עד כה – בגרף ניתן לראות שמרווין וויליאמס, קמבה ווקר ואל ג'פרסון קולעים באחוזים הרבה יותר טובים משנה שעברה, בלי שיפור תואם באיכות הזריקות שלהם. וויליאמס, שבשנה שעברה קלע 1.2 שלשות למשחק ב-35.8%, קולע השנה 1.9 שלשות למשחק ב-41.9%. אפשר לצפות שהוא ישמור על שיפור מסוים לאור השינוי בהתקפה של שארלוט, אבל לא לסמוך על מספרים כאלו מצדו. כשהסטטיסטיקות בהתקפה יתיישרו ההתקפה תישאר טובה יותר מזו של השנה שעברה, אבל לא מספיק כדי לנצח משחקים, ולכן היא צריכה את ההגנה. הצד השני של הפציעה של קיד גילכריסט הוא ההגנה. מק"ג הוא אחד משחקני ההתקפה הטובים בליגה, והיה העוגן ההגנתי של הקבוצה למרות היותו בעמדה 3. ההגנה בלעדיו נחלשה, מיעילות הגנתית של 101 בעונה שעברה ל-102 העונה. במשחקים ששארלוט ניצחה העונה היא הגיעה ליותר מ-100 נקודות, כך שההגנה כבר לא שינתה הרבה. במשחקים שהיא הפסידה היא לא עברה את רף 95 הנקודות. כדי לשמור על סיכוי להגיע לפלייאוף במזרח, ההורנטס יצטרכו לשפר את ההגנה שלהם ולקוות שההתקפה תצליח לנצח על משחקים.
מן העבר השני של הגרף נמצאת אינדיאנה. אינדיאנה היא אחת הקבוצות שנחלשו בהתקפה – ירדה מ-100.8 ביעילות התקפית בשנה שעברה ל-97. הקבוצה, שלראשונה אחרי הרבה שנים נבנתה כדי לייצר הרבה נקודות, לא מצליחה לעשות זאת. עם קו אחורי שכולל את פול ג'ורג', מונטה אליס, ג'ורג' היל, רודני סטאקי וסי ג'יי מיילס, הפייסרס ציפו להיות קבוצה שרצה וקולעת הרבה, ולכן ג'ורג' הועבר לארבע. מצבת הגבוהים למעט ג'ורג', מורכבת מג'ורדן היל, יאן מהינמי, לאבוי אלן ומיילס טרנר הרוקי. במשחקים הראשונים הפייסרס אכן פתחו עם ג'ורג' ב-4, אך מהר מאוד התברר שמספר הקבוצות עם שני גבוהים דומיננטיים הוא די גדול, כך שבארבע מתוך שבעת המשחקים ששוחקו עד כה ג'ורג' פתח ב-3. הפציעה של מהינמי הותירה את אינדיאנה עם מעט מאוד אופציות מתחת לסל, וזה שלח את לאבוי אלן לחמישייה. הבעיה נוצרה כשההתקפה של אינדיאנה לא הצליחה לייצר מספיק נקודות, כשהיא קולעת רק 94.5 נקודות למשחק (מקום 27 בליגה). מונטה אליס עוד לא השתלב, וההתקפה לא מצליחה להגיע לזריקות טובות. איכות הזריקות שההתקפה מגיעה אליהן היא 47.7% – שווה למקום האחרון בליגה. כמו שניתן לראות בגרף הראשון שהראיתי, האחוזים מהשדה ירדו בהתאם, כך שלא צפוי שיפור לאורך זמן אם ההתקפה תמשיך בצורה הזו. עולה השאלה האם פרנק ווגל, מאמן הגנתי נהדר בעל חלק בלתי מבוטל בהישגים של הפייסרס בשנים האחרונות, מתאים ויכול לאמן סגנון משחק התקפי שכזה.
הפייסרס שיפרו את מהירות המשחק שלהם, אבל לא בהרבה (מ-95.5 פוזשנים למשחק בעונה שעברה ל-97.6 השנה), והם עדיין נמצאים בשליש התחתון בליגה בקטגוריה הזו. הם רשמו שיפור זניח בנקודות במתפרצות (9.5 ל-10.3), והם עדיין במקום ה-22 בליגה לנתון הזה. כמות האסיסטים לא מספיקה (20.4 למשחק, מקום 21 בליגה), והיא נובעת בעיקר מהעובדה שהפייסרס זורקים הרבה זריקות פול אפ (זריקות מחוץ לצבע אחרי כדרור) – 30.3% מהזריקות שלה הן פול אפים, שאותם הם קולעים באחוזים רעים מאוד של 32.2%. ווגל קיבל בשנה שעברה הארכת חוזה למספר שנים (מדיניות הקבוצה היא לא לפרסם את הפרטים המדויקים של החוזה). הארכת החוזה הזו מראה על האמונה בווגל מצד ההנהלה, אך כדי שאינדיאנה תשוב לפלייאוף (יש לה סיכוי הרבה יותר טוב לעשות זאת מלשארלוט בגלל הכישרון שיש בקבוצה) סגנון המשחק צריך להתאים יותר לשחקנים, ולא בטוח שווגל מסוגל לעשות זאת.
