בזמן שישנתם הוא טור יומי שמסכם את אירועי הלילה בפלייאוף הNBA.

 

גולדן סטייט ווריורס (1) 120 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (3) 111

(הווריורס מצמצמים ל3:2 בסדרה)

העונה הכי טובה בהיסטוריה של הליגה והחלום על אליפות שניה שתגבה את כל ההישגים האישיים עמדו על הפרק. גולדן סטייט ווריורס, הקבוצה ששיגעה את כל העולם ואשתו, עומדת בפעם הראשונה בכל השנתיים הקסומות האחרונות עם הגב לקיר. בפיגור 3:1 עם משחק הדחה באוראקל ארינה, סטף וחבריו ינסו לשכוח את הזוועות של משחקי 3 ו-4.

 

 

 

אולי המחמאה הכי גדולה שהווריורס יכלו לקבל בתקופת הזוהר הנוכחית שלה היא שהם "שינו את הכדורסל". הם שינו את הכדורסל כי הסנטר שלהם בגמר 14/15 מול קליבלנד היה דריימונד גרין, סמול פורוורד בגובה 2.01. קצב משחק מהיר, כולם יודעים לקלוע מבחוץ ובמגמות שונות במהלך העונה זה הפך את הסנטרים בליגה לדינוזאורים. פתאום קווין דוראנט וכרמלו אנתוני קופצים לטיפ-אוף במשחק האולסטאר וקבוצות לא מתביישות להעיף 40+ שלשות במשחק כדורסל של 48 דקות.

 

חלוצי מהפכת הכדורסל באוקלנד הגיעו לאוקלהומה סיטי ונכשלו בגדול. תוך שני משחקים בהם דוראנט ו-ווסטברוק פרקו תסכול על כך שלא ספרו אותם וניצחו בהפרש כולל של 42 נקודות, גולדן סטייט הבינה שהיא צריכה להכות חזק בבלמים ולאבק שחקן שהגיע פעם בטרייד שנוי במחלוקת בתמורה למונטה אליס. וזה עבד.

 

אנדרו בוגט רשם מספר של שיא של דקות משחק כבר בחצי הראשון ובניגוד לעונה הסדירה, הוא שולב בהתקפה בכל הזדמנות שניתנה לו, גם במהלך הזה שהקפיץ את האוהדים במפרץ.

 

 

הווריורס התחילו טוב את המשחק עם יתרון 25-21, בעיקר בגלל קליעה נוראית של OKC ברבע. הם קלעו ב28% מהשדה (8-28) לעומת 47% של הווריורס, אבל היתרון הגדול שלהם היה ונשאר בריבאונדים. עם 6 כאלה רק בהתקפה אחרי 12 דקות, זה היה נראה דיי מבטיח, אבל גם הם ידעו שזה עניין של זמן עד שדריימונד גרין ישבור את הקללה שלו (בששת הרבעים האחרונים בסדרה עד המשחק הלילה, כשהוא שיחק הקבוצה הפסידה ב73 נקודות, אאוץ').

 

 

קואץ' קר הבין שהוא צריך לנער את הקבוצה שלו, ובשלבים מאוד (יש שיגידו יותר מדי) מוקדמים במשחק, הוא העלה למגרש את אנדרסון ורז'או ואת מו ספייטס. כן כן, הסדרה הזו מסתמנת כבית לכל ביגמן שהרגיש נטוש במהלך העונה. 

אנתוני מורו עלה מהספסל של הת'אנדר וקלע 7 נקודות רצוף בתחילת הרבע השני. אני עדיין לא מצליח להסביר את הזריקה שלו, מוזמנים לנסות בעצמכם:

 

 

סטיבן אדאמס גורם לכריס וובר להיזכר בנשכחות ולאוהדי הווריורס להחזיק את הראש (כמו שהוא עושה לכל אחד מאיתנו בסדרה הזו)

 

 

קליי תומפסון, בין השחקנים היחידים שהגיעו לשחק בכל אחד מארבעת המשחקים הקודמים, הוביל את הווריורס עם 16 נקודות בחצי הראשון. אנדרו בוגט הוסיף 10 וסטף עשה את זה בדרך ליתרון 58:50 על הת'אנדר.

 

 

 

 

ברבע השלישי דוראנט וראסל ווסטברוק העלו הילוך ואת הת'אנדר ליתרון ראשון במשחק. ההתקפה עדיין מתבססת על הרבה בידודים ועל הרבה זריקות קשות, אבל האנרגיות שדוראנט וראסל מצליחים להוציא מההגנה של הווריורס שוות את זה. בהתקפות הבודדות שאלה לא דוראנט או ווסטברוק שרצים לסל עם הכדור, אפשר לראות מהלכים כאלה משחקן שעבר כל כך הרבה ופורח דווקא במשחקים הכי חשובים. 

 

 

 

גולדן סטייט המשיכה להיות הקבוצה שהרתגלנו אליה במשך כל העונה. קבוצה חכמה, כזו שיודעת להתאים את עצמה לקבוצות ולא מכריחה שום דבר בהתקפה. בקיצור, כל מה שהם לא היו בשני המשחקים הקודמים. הווריורס המשיכו לתקוף בפנים וזה הוביל לדברים טובים. אנדרו בוגט, בדומה לסטיבן אדאמס במשחק 4, מאס קצת בכדורסל ורוצה לנסות פוטבול.

 

 

 

 

אוקלהומה סיטי קולעת יותר טוב ברבע השלישי ומצמצת הפרשים ל-4 בלבד בסיום הרבע השלישי, אבל גולדן סטייט פותחת בסערה עם ריצת 10-2 את הרבע הרביעי ומלחיצה מספיק את בילי דונובון לשני טיימאאוטים בתחילת הרבע. אוקלהומה סיטי מתקשה לעצור את הספסל הרחב של הווריורס. אנדרה איגודאלה מסר 8 אסיסטים במשחק ועשה חיים קשים לדוראנט ב34 דקות המשחק שלו, אבל גם לשחקן הגנה ברמה שלו יהיה קשה מול הסקורר הכי טוב במשחק.

 

קווין דוראנט תפס פיקוד ברבע הרביעי בעוד שראסל ווסטברוק החזיר לא מעט מחמאות שקיבל על התצוגה במשחקים האחרונים עם 7 איבודים ולא מעט זריקות לא הגיוניות (11-28 מהשדה).

 

 

KD קלע 40 נקודות עם 13/13 מהקו והפך לשחקן הראשון בפלייאוף 15/16 שקלע 40 נקודות יותר מפעם אחת. דקה לסיום הווריורס ביתרון 10 מתחילים לעשות טעויות שיגרמו לכם לתהות איך על סמך הדקה הזו עם ניצחו 73 משחקים.

זה התחיל עם פאול מטופש של בארנס על דוראנט ששלח אותו לזרוק 3 פעמים מהעונשין ונמשך עם סטף קארי שפשוט רץ לתוך מלכודת של שלושה אנשים, איבד את הכדור ונתן לווסטברוק לקלוע לייאפ + הפאול. ווסטברוק מחטיא בכוונה, מצליח לקחת את הריבאונד (האתלט הכי טוב בליגה נקודה.), אבל הת'אנדר לא מצליחים לנצל את ההתפרקות של הווריורס ומשחק 5 הולך לווריורס. 3-2 בסדרה.

 

 

  • הווריורס סוף סוף הבינו שהפיגור שלהם בריבאונדים נגד הת'אנדר הוא קטסטרופלי והצליחו לקחת 45 כאלה הלילה, בדיוק כמו אוקלהומה סיטי. הם שיחקו עם הרכב נמוך בדקות הסיום ולמעשה ויתרו על הריבאונדים שלקחו במשך רוב המשחק, מה שעזר לת'אנדר להכניס את כל האוהדים לפאניקה בדקה האחרונה ההיא.

 

  • סטף קארי נראה כמו MVP שוב עם 31 נקודות, 5 חטיפות, 6 אסיסטים ו-7 ריבאונדים. זה לא מנע מקווין דוראנט ללכלך עליו קצת במסיבת העיתונאים ולהגיד ש"סטף לא שומר על הרכזים הבאמת טובים בליגה, כשהוא שומר על ווסטברוק יש לנו יתרון ברור". תכלס? הוא לא טועה, אבל זה לא סוד שסטף הוא היחיד מהחמישייה הראשונה שיהיה אפשר לקחת באחד על אחד לסל, קוראים לזה התאמות הגנתיות.

 

  • הווריורס לא התבלבלו בניגוד למשחקים הקודמים וניצלו את הטעויות של הת'אנדר בהתקפה עם 28 נקודות במתפרצות. אוקלהומה סיטי קלעה רק 15 מהאיבודים של הווריורס.

 

  • הנקודות בצבע. דיברתי על זה לא מעט לפני והנה מה שגולדן סטייט עשו מבחינת מספרים. העובדה שהם עצרו קבוצה כמו הת'אנדר על 30 נקודות בצבע במשחק צריכה להרגיע את ההייטרים שקראו להם בלוף ולקלוע 48 נקודות על אדאמס ואיבקה בפנים לא פחות מרשימה. חבר'ה, אנדרו בוגט עם שיא קריירה בפלייאוף של 15 נקודות!

 

 

משחק 6 בין שבת לראשון באוקלהומה סיטי. האם הולכים למשחק 7 בלתי נשכח? או שהת'אנדר ישימו סוף לריצה של הווריורס בבית? לכו תאמינו שקבוצה תנצח את הווריורס במשחק 7 באוראקל.

עד אז, אף אחד לא הולך לשום מקום (זה לא אני אמרתי).

 

 

 

טופ 5 מהלילה: