בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד ב3 אירועים מהלילה האחרון ב NBA.
דנבר נאגטס 107 פניקס סאנס 114
ברנדון נייט היה במשך שנים בדיחה, בעיקר מאז אותו פוסטר של דיאנדרה. הוא הופיע לא מעט בפוסטרים ומהלכים כאלו, אבל זה עשה לו עוול.הסיבה שהופיע בלא מעט סרטונים כאלו, היא מכיוון שהוא אחד שלא מוותר גם כשנראה שהמצב אבוד.
העונה, השחקן הזה שלא מוותר לרגע ונלחם על כל כדור נראה כאילו מצא את המקום אליו הוא שייך. העונה, ורק במשחק הזה, הוא חייך כמו שלא חייך כל הקריירה.
ברנדון נייט בפתיחת עונה הטובה שהייתה לו עד כה, ומתפקד מעולה לצד אריק בלדסו (שניהם בוגרי קנטאקי אם להיות שימי ריגר לרגע. לא אכלתי עם המאמן שלהם אף פעם צהריים, אבל אני עוקב אחריו בטוויטר. נחשב?). והלילה, הוא גם קבע שיא קריירה חדש עם 38 נקודות ב11-20 מהשדה, מתוכם 6-10 מהשלוש ו10-12 מהעונשין. ככה זה נראה:
ברנדון נייט מהמשחק הלילה 20.11
נייט שבר את השיא הקודם משבוע שעבר, שעמד על 37 ונקבע מול הקליפרס. התאום שלו ושל בלדסו נראה טוב מאוד, ועושה רושם שכסקנד גארד לצד רכז, הרבה יותר נוח לו מאשר כרכז מוביל, כפי שהיה בדטרויט ומילווקי.
מהצד השני צמד הגארדים הצעיר של דנבר גם כן קבע שיאי קריירה, כאשר הרוקי עמנואל מודיאיי מסיים עם 26 נקודות ו5 אסיסטים (וגם 6 איבודים), והגארד גארי האריס עם 20 נקודות משלו.
פניקס פיגרו רוב המשחק, אולם ריצת 11-0 ברבע הרביעי סייעה לבצע את המהפך. נייט עם כמה קליעות חשובות הוביל את המהפך אשר הוא קולע בסה"כ 17 נקודות ברבע הרביעי, ובסה"כ פניקס ניצחה את המחצית השנייה 65-44.
דנבר צריכה לבדוק ומהר, איך אפשרה לפניקס לקלוע ב67 אחוז מה3 במחצית השניה, ומייק מאלון המאמן התייחס לזה כשאמר ש"הגנת ה3 שלנו היא בדיחה."
פניקס מצידה צריכה לבדוק איך נפלה לבור כל כך מוקדם, ואיך צמד גארדים צעירים קובע מולה שיאי קריירה. זו נקודה רעה לחובתם של נייט ובלדסו, שנחשב דווקא לשומר טוב. מה הלאה? בינתיים פניקס 4 במערב. ואם נייט ימשיך ככה להרגיש בבית, יש למה לצפות.
גולדן סטייט ווריורס 106 שיקגו בולס 94
גולדן סטייט מעוניינת לקבוע שיאים, והלילה, היא ניצחה את הקבוצה האחרונה שניצחה באורקל ארנה בעונה הסדירה. זה קרה אי שם בינואר שנה שעברה למקרה שתהיתם. הווריורס השוו את שיא הנצחונות לפתיחת עונה של אלופה מכהנת שהחזיק מאז הסלטיקס של 57-58, ואלא אם יקרה משהו קיצוני, כנראה שהם ישברו אותו מול דנבר ביום ראשון. לאחר מכן כנראה שהלייקרס לא ימנעו מהם מלשבור את שיא הנצחונות לפתיחת עונה, העומד על 15-0.
שיקגו פתחו טוב, ואפילו הובילו כבר ב10 במחצית הראשונה. אלא שאז גולדן סטייט פתחו מבערים ולקחו את ההובלה. משם זה היה צמוד כשבסוף הרבע השלישי הווריורס כבר פותחים פער ומשם, זה כבר היה די סגור.
לא ברור אם הווריורס מזלזלים, או פותחים לאט מסיבה מסויימת. 3 המשחקים האחרונים גולדן סטייט סופגת ברבע הראשון בממוצע 34 נק', כאשר נגד הקליפרס הם ספגו 41. לוק וולטון המאמן המחליף (הוא לא מקבל קרדיט על משהו?) הסביר שזה נובע כי כל קבוצה מגיעה מולם במנטליות של משחק פלייאוף, והם מדביקים את הקצב לאט.
מנגד הבולס הציגו משחק טוב בהתחלה, ובאטלר שיחק שיא עונתי של 39 דקות. שיקגו הייתה קרובה, אבל על כמעט לא מקבלים נקודות. קירק היינריך נתן משחק טוב, והצליח לשמור על קארי לא רע. קארי קלע "רק" 27 נקודות, אבל לפחות נראה אנושי כשעשה את זה. כן, למרות מהלכים כאלו
זה היה המשחק עם כמות השלשות הנמוכה העונה של קארי, וכמות הנקודות הרביעית הכי נמוכה, רק 4 אס' ו6 איבודים. זה לא כל כך מנחם את הבולס, גם לא מנחם אותם שמאמני הווריורס אמרו שהתכנית הטכנית של הבולס הייתה הטובה שראו עד כה העונה.
בהתחלה דובר על לשים את באטלר על קארי, אלא שכאמור היינריך שמר על קארי, ובאטלר שמר על גרין. התכנית הייתה לרדוף אחרי קארי בפיקים, ומכיוון שלרוב הפיקנרול שלו זה עם גרין, זה יאפשר חילוף של באטלר על קארי. הבולס עשו את זה גם עם טאג' גיבסון כשבאטלר ישב בחוץ. גרין עצמו סיים עם 9 נק' 9 ריב' ו5 אס'.
הבעיה של הבולס לא הייתה הגנתית בעקרון, למרות מהלכי הגנה ספרדית כאלו
הבעיה של הבולס הייתה התקפית. חלק מהתכנית של שיקגו הייתה להאט את קצב המשחק, על מנת למנוע כמות פוזשנים גבוהה שגולדן סטייט רגילה לה, ולהפריע לתנועת הכדור בחצי המגרש. אבל הבולס נפלו בעיקר בצד ההתקפי. מירוטיץ' היה את משחקו הטוב מזה זמן רב עם 18 נקודות 10 ריב' ו5 אס', אולם יותר מדי פעמים הוא אולץ לקחת זריקות קשות. גאסול סיים עם 14 ו10, אולם בסוף הבולס התקשו לנצל את הגודל שלהם אל מול הרכבי הסמול בול של גולדן סטייט שכלל את קארי, תומפסון, בארנס, איגי וגרין.
הבולס גם איבדו את ההפרש לראשונה כאשר המחליפים היו על המגרש, מה שמראה על יתרון נוסף של גולדן סטייט – פחות ירידת מתח בין החמישייה הראשונה לשניה.
בינתיים נותר לצפות ולהנות מהאלופה.
ניו אורלינס פליקנס 104 סן אנטוניו ספרס 90
זה היה מפגש קצוות. הקבוצה המדורגת ראשונה בהגנה, מול האחרונה בליגה. השנייה במערב מול האחרונה במערב. לכאורה, משחק סגור מראש. נכון? כנראה שלא.
It's official – #Spurs C Tim Duncan finishes with 0 rebounds for the first time in his NBA career. Played 19:11.
— Andrew Lopez (@_Andrew_Lopez) November 21, 2015
דאנקן בהיסטוריה אישית, לא כל כך חיובית, אבל לא בטוח שזו הסיבה.
אנת'וני דייוויס חזר אחרי היעדרות בשל פציעת כתף, והראה יכולת טובה. סיים עם 20 נקודות ו18 ריבאונדים, וגם 2 חסימות. אחת מהן בצורה מרשימה למדי על אולדריג':
הספרס דווקא פתחו טוב את המשחק עם סלים של דאנקן ואולדריג', ועלו ליתרון מהיר של 8-0. אולדריג' עיקם את הקרסול וירד לחדר ההלבשה. במקומו נכנס בוריס דיאו שהראה שעדיין יש לו מה לתת
Boris Diaw is too much fun. #Spurs pic.twitter.com/yJPxD2VymH
— Chris Itz (@ChrisItz_SBN) November 21, 2015
למרות זאת, הספרס נראו לא בפוקוס. בעיקר בהגנה. והרשו לפליקנס לנצח את הרבע הראשון 22-20.
איש סמית' עלה ברבע השני ופשוט התעלל בכל מי ששמר עליו, והוביל את הפליקנס ליתרון. אולדריג' חזר רבע שני ונראה מתקשה בתנועה, ועדיין היה אחד הטובים על המגרש אצל הטקסנים, וסיים עם 20 נק' ו11 ריב'. זאת לעומת 6 נק' בלבד של דאנקן. זוכרים שציינתי כבר את העובדה ששניהם לא מצליחים להיות טובים ביחד באותו זמן? אז זה לא משתפר.
התנועה המוגבלת מעט של אולדריג' הפריעה לו בעיקר בהגנה, ואפשרה לריאן אנדרסון להגיע ליותר מדי זריקות קלות. אנדרסון קלע 4 שלשות ברבע השני לבד. פאטי מיילס הוצב על סמית' ולא הראה שמפריע לו במיוחד.
מהיכרות עם הספרס יודעים שגם כשהם מתקשים, פופ ידאג לטפל בהם ולהוציא אותם מזה במחצית, נכון? נכון??
16 שניות עברו מתחילת המחצית ועד שפופ ביקש טיימאאוט, כי לא היה מרוצה מאיך ששחקניו היו בהגנה. למרות המשחק החלש בהגנה, שלשות של מיילס ולנארד, בנוסף למשחק סביר התקפית של אולדריג' עזרו לספרס להתקרב לפליקנס. דייוויד ווסט לא היה שומר יותר טוב מאולדריג' על אנדרסון, ואיש סמית' עדיין עשה מה שרצה, ובכל זאת, ברבע הטוב שלהם במשחק, הספרס סיימו רבע שלישי כשהם בפיגור 78-74 בלבד.
ברבע האחרון פופ שלף שפן מהכובע, או את ריי מקקאלום מהספסל, ושם אותו על איש סמית'. זה האט מעט את סמית'. 3 דקות לסיום הפליקנס הובילו 100-88 ופופ הרים דגל לבן והעלה למגרש את בובאן מריונוביץ', קייל אנדרסון, ריי מקאלום, ראסול באטלר וג'ונתן סימונס.
הספרס עדיין מתקשים להתגבש ולמצוא מכנה משותף. דאנק ואולדריג' פשוט לא עובד יחד. ההגנה לא מצאה פתרונות לסמית' וההתקפה? ההתקפה נראתה ככה:
This is the @Spurs night in a nutshell. Nothing went right. Well, there's another one tomorrow. https://t.co/XhRR1irZWa
— J.R. Wilco (@jollyrogerwilco) November 21, 2015
השחקנים היחידים אצל הספרס עם מדד פלוס מינוס חיובי היו פארקר וטימי. נכון, הוא לא קלע הרבה. אבל נוכחות הגנתית עדיין שווה משהו. היי, אולי הם עדיין שווים משהו בגילם.
הספרס חייבים למצוא פתרון לרכזים זריזים. אם זה מה שעשה להם איש סמית', מה הם יעשו מול רכזים קצת יותר טובים?
אולדריג' צפוי לקבל מנוחה לקרסול משחק הבא.
טופ 10 יומי
