בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד בשלושה אירועים מהלילה האחרון בNBA.

 

1. טורונטו ראפטורס (14 – 9) 97 – סן אנטונטו ספרס 94 (18 – 5)

 

סן אנטוניו, הקבוצה השניה במערב, התארחה הלילה בטורונטו כשהיא מגיעה עם רצף של 4 נצחונות, ו9 מ10 המשחקים האחרונים. במשחק האחרון היא הביסה את הסיקסרס ב51 הפרש ונתנה מנוחה ללנארד, ג'ינובילי ודאנקן כדי להגיע רעננה לטורונטו. הקבוצה השלישית במזרח מגיעה גם היא אחרי ניצחון קל (לייקרס), ואם היתה יציבה העונה היתה מדורגת אפילו גבוה יותר. העונה עוד צעירה, והמזרח צמוד צמוד: 8 הקבוצות שנמצאות כרגע בתמונת הפלייאוף הפסידו בין 7 ל9 משחקים עד כה; טורונטו נוטה העונה להיגרר לעיתים לכדורסל רע נגד קבוצות גרועות, וכדורסל מצוין נגד קבוצות טובות. היא מחזיקה בינתיים במאזן לא מרשים של 6 – 5 נגד קבוצות מפסידות, ולעומת זאת 8 – 4 נגד קבוצות עם מאזן חיובי. אם היא תצליח להתייצב על הצד הטוב של עצמה, היא תשאר בצמרת. הלילה היא היתה ד"ר טורונטו, ולא מיסטר ראפטורס.

 

טורנטו פתחה באגרסיביות, כשסקולה ואפילו ביומבו מספקים לה נקודות מוקדמות בצבע בדרך ל17-6:

פופוביץ' פונה מוקדם לחמישיה השניה, וכשנראה שרוחות של שינוי נושבות, לאורי את ביומבו מוכיחים שליטה ומעוף:

ביומבו סיים עם 10 נק' ב5-7 מהשדה והוסיף 7 ריב', בהחלט תרומה שטורונטו צריכה לברך עליה מהסנטר הבדרך-כלל-רק-הגנתי שלה ב25 דקות משחק. כשסן אנטוניו נתנה (או נרדמה), ביומבו לקח:

ברבעים השני והשלישי בכל פעם שהספרס צמצמו לאזור ה3-5 הפרש (והם לא הצליחו להתקרב מעבר לכך), טורנטו ברחה שוב לאזור ה10 נקודות הפרש. דרוזן ולאורי עשו הכול על המגרש, והספרס נראו בהתקפה כמו צל של עצמם. אולי תיסכלה אותם הנעת הכדור של טורונטו, ואולי הם לא הצליחו לעמוד בשטף החילופים של פופ, למרות שזה לא היה שונה הלילה בהרבה מלילות אחרים. הספרס כמו הספרס תמיד מרבים לשתף את הספסל. הלילה הם העלו מהספסל 7 שחקנים (6 אם לא סופרים את השניות של בונר, שפתח במשחק נגד הסיקסרס), לעומת 3 בלבד אצל טורונטו. ואכן ניצחו את טורונטו 52-18 בקרב הספספלים (ג'ינובילי כמעט ניצח לבד עם 17 אישיות), כשכל ה7 (כולל בונר) מסיימים עם מדד +- חיובי, ואצל טורונטו כל השלושה סיימו עם מדד שלילי. רק בזכות הספסל סן אנטוניו נשארה במשחק עד הסיום, וכש 8- (פרקר) זה המדד הכי פחות גרוע אצל החמישייה של הספרס קשה לה לנצח. תוסיפו לכך את העובדה שרק 3 ספרס קלעו מספר נקודות דו ספרתי, ורק אחד מהם (אולדריג') שחקן חמישייה.

 

בתחילת הרבע הרביעי טורונטו עלתה ל12 הפרש והורידה מעט את הרגל מהגז. גם בלילה רע קוואי יודע לזהות כאלה מצבים, ולרגע היה נראה שהוא מצליח לעשות את הבלתי אפשרי כשהוא מוריד ל6 עם שני סלים רצופים 5 דקות לסיום. משם ההפרש נשאר נמוך, ושלשה נדירה של דני גרין (מה כתבתי עכשיו?!) מורידה ל3 בלבד. אבל הבלאגן בהתקפה של הספרס חגג, ולעומת זאת אצל הרפטורס היה ברור מאוד מה עושים: הכדור לדרוזן, וכולם הצידה. וזה עבד.

 

טורונטו הצעירה יכולה להרשות לעצמה לתת למעט שחקנים יותר דקות, ועם מכת הפציעות הנוכחית (וואלאנצ'יונאס וקארול מאוד חסרים לה ברוטציה) גם אין לה הרבה ברירה. רוס פתח בעמדה מספר 3, אבל היה טוב יותר כשעלה מהספסל. הוא סיים עם 6 נק', 3 ריב' ו0 אס' ונראה שליד דרוזן ולאורי פשוט אין לו מספיק מקום להביא את היכולות שלו לידי ביטוי. כשמכת הפציעות הנוכחית של טורונטו תעבור ורוס יחזור לספסל אפשר לצפות לתפוקה מוגברת ממנו, מה שיוריד אולי את העומס מצמד הגארדים המוביל של הקבוצה. הנה תזכורת מהלילה לכמה כיף לראות אותו כשהוא טוב:

טורונטו יכולה להיות מרוצה מהמנטליות שהפגינה לאורך המשחק. הראפטורס לקחו את ההובלה מוקדם, ולא איבדו אותה בשום שלב. דרוזן עם המשחק הטוב ביותר שלו העונה הוביל את כל הקלעים עם 28 נק' והוסיף להן 6 אס' ו4 ריב'. הרכז הטוב במזרח תרם 19 נק', 8 אס' ו5 ריב'. ואת הסל הזה:

16 של סקולה, ו10 מביומבו ופיטרסון (כל אחד) הספיקו במשחק בו ההגנות היו טובות מההתקפות (21 איבודים לטורונטו, 17 לסן אנטוניו).

 

מותר גם לספרס להפסיד. הם גם יכולים לקבל הפסד בחוץ נגד קבוצת צמרת. אבל פופ בודאי לא מרוצה מאיך שהשחקנים שלו נראו הלילה. משהו נראה כבוי במשחק של הספרס, ולא עזר שהכדורים לא נכנסו (26% מהשלוש). מדהים שלמרות כל הקשיים הספרס נשארו בתמונה עד הסיום. לפחות מבחינה התקפית הספרס ירצו לשכוח את הלילה, או יותר טוב – ללמוד ממנו.

תקציר המשחק מאתר הNBA

 

2. דאלאס (13 – 10) 95 – אטלנטה (14 – 9) 98

 

עוד מפגש צמרת מהלילה. דאלאס המפתיעה מול אטלנטה שהתחילה את העונה בצורה מאכזבת, ומראה סימני התאוששות. אטלנטה הגיעה אחרי ניצחון על הלייקרס בשישי, ומנוחה ארוכה שקיבלה מאז. דאלאס חזרה הביתה מרוצה אחרי שני נצחונות בק-טו-בק בחוץ נגד וושינגטון וניו יורק. פארסונס, שעדיין נמצא תחת הגבלת דקות, שכנע את קרלייל שיתן לו את תפקיד השחקן השישי עד שיחזור לכושר משחק מלא. פארסונס אמר שהוא רוצה לעשות את מה שטוב לקבוצה, ולמען עצמו זה יתן לו גם אפשרות להחזיק יותר בכדור עם החמישייה השניה. קרלייל נענה ברצון כשהבין שאם יכניס את פארסונס למשחק מאוחר יותר אולי יוכל לקבל אותו חם, למרות מיעוט הדקות, במאני-טיים. האמנם?

הרבע הראשון היה מאוזן, ונגמר ביתרון נקודה לדאלאס 23-22. דאלאס הסתדרה בלי פארסונס, אבל אטלנטה לא נתנה לה לברוח. גם ברבע השני המשחק נשאר צמוד מאוד, כשההובלה המזערית עוברת מצד לצד. ספליטר ופארסונס תרמו את שלהם ברבע הזה, אבל נעלמו משאר המשחק – וכל אחד מהם חסר לקבוצה שלו. בסיומו של עוד רבע צמוד קורבר ובייזמור הצליחו לייצר ריצה קטנה שנתנה לאטלנטה יתרון 5 במחצית: 49-44.

 

בייזמור שוב היה הדינאמו של אטלנטה מהספסל הלילה, וסיים עם 12 נק' ו8 ריב', ומדד +- של 9+. לדאלאס היה אחד משלה: דווייט פאוול שהופך השנה לשחקן לגיטימי סיים עם 14 נק' ו6 ריב'. שרודר (11 נק') ומוסקאלה (8 ו5 ריב' ב11 דקות) תרמו עוד מהספסל של ההוקס, אצל דאלאס מלבד פאוול היה בעיקר חושך. בהיעדר תרומה (אפשר להיכנס כאן לויכוח על הביצה והתרנגולת) קרלייל נאלץ להשאיר את כל החמישייה מעל 30 דקות על המגרש, וקיבל חמישה שחקנים פותחים שקולעים בספרות כפולות, אבל גם שחקנים עייפים בדקות הסיום, ודווקא במשחק התשה כמו זה שהיה. במחצית השניה הקבוצות המשיכו להתכתש בצבע כשהזריקות מבחוץ לא ממש נכנסות – 30% משלוש לאטלנטה, ו22% בלבד לדאלאס. כשמתכתשים בצבע נגד קבוצה שהגבוהים שלה הם מילסאפ והורפורד, לא צריך להתפלא אם זה נגמר רע. מילסאפ עשה הכול משני צידי המגרש וסיים עם 20 נק', 11 ריב', 5 אס', 3 חטיפות וחסימה. הורפורד מילא את השורה הסטטיסטית שלו בצורה דומה: 14 נק', 8 ריב', 4 אס', 2 חטיפות ו2 חסימות. טיג וקורבר לא פגעו (טיג עם 3-11 מהשדה, קורבר עם 1-6 מהשלוש) וספאלושה התמקד בהגנה. אבל אטלנטה היא קבוצה, וכשהיא היתה צריכה סל לקראת הסיום הצמוד היא חוזרת מטיים אאוט ומוכיחה שהיא WELL COACHED:

קרלייל החליט להשאיר את פארסונס ונוביצקי על הספסל רוב הרבע הרביעי, והנטל נפל על הכתפיים של מתיוז ודרון וויליאמס, ששומרים את המשחק צמוד עד שנוביצקי חוזר. אטלנטה הריחה דם, והלכה שוב על נוביצקי העייף. הסתדר לה לא רע שהשחקן שלו היה היד החמה שלה, ומילסאפ קובע דקה וחצי לסיום יתרון ממנו דאלאס לא תחזור כבר.

 

הרבה דיונים היו בשבוע האחרון על מדיניות מאמנים בליגה במצב של 3 נקודות יתרון, כשהכדור אצל היריבה. אתם הייתם עושים עבירה?

פאצ'וליה סיים עם דאבל דאבל של 11 נקודות (4-5) ו17 ריב'. דרון וויליאמס היה מצוין, למרות ההחטאה הזו, עם 18 נק', 6 אס' ו7 ריב', ואיבוד אחד בלבד ב36 דקות. פלטון (11 נק', 4-10), נוביצקי (13 נק', 6-20) מתיוז (17 נק', 6-17), ופארסונס (5 נק', 2-9) לא כל כך פגעו הלילה, מה שעלה לדאלאס במשחק. גם הם, כמו הספרס, הפסידו לקבוצת צמרת, ובמשחק צמוד. גם הם, כמו טורונטו, יראו טוב יותר כשהסמול פורוורד הפותח שלהם יחזור לכושר משחק ולחמישיה.

תקציר המשחק מאתר הNBA

3. בוסטון סלטיקס (13 -9) 105 – שיקאגו בולס (11-8) 100

 

הפסד שלישי רצוף לשיקאגו, שירדה מקום אחד מתחת לבוסטון בעקבות ההפסד, והן סוגרות יחד את שמיניית המזרח הצמודה. בוסטון של סטיבנס ממשיכה להשתפר, והצליחה לעזוב לרגע את סיפור המשחק הבא (האם זו תהיה בוסטון שתעצור את גולדן סטייט??) ולהתרכז במשחק הקשה נגד הבולס.

הויברג ניסה להביא לשינוי ונתן לגיבסון את הפתיחה הראשונה שלו העונה, על חשבונות של מירוטיץ'. שיקאגו אכן פתחה חזק, והובילה 13-5 באמצע הרבע הראשון, אבל כמו שאיבדה את ההובלה הזו, היא איבדה את הראש ברבע האחרון. קראודר היה זה שהחזיר את בוסטון למשחק עד שוויון 24 בסיום הרבע, כשהוא רושם 9 נק' ו3 חטיפות ברבע. ברבע בו היא נראתה עדיפה לשיקאגו יוצא הרבה אוויר מהמפרשים כשסאלינג'ר משווה את התוצאה בשניות האחרונות:

ובכל זאת שיקאגו, מובלת על ידי באטלר במשחק ענק, מצליחה לחזור ולהוביל ברבע השני, אבל המשחק נשאר צמוד צמוד, ועד סוף הרבע השלישי ההובלה נעה הלוך ושוב. לבאטלר (36 נק' ו7 ריב') היתה עזרה מגאסול (16 נק' ו15 ריב'), אבל לא הרבה יותר מזה. רוז, מקדרמוט ומירוטיץ' קלעו בספרות כפולות אמנם (10-12 נק'), אבל באחוזים לא מזהירים (תחת 50% כולם), ושאר השוורים היו מאוד שקטים. טוני סנל סיים עם 0 נקודות, 0-5 מהשדה, והמהלך ההגנתי המרשים הזה:

זוכרים שהוא בעצמו נעלם לאוטו פורטר, שנראה כאילו נגמרו לו הסוללות בשלט של הXBOX?

 

הספסל של הסלטיקס היה מצוין הלילה. אוליניק, טרנר ולי תרמו 15, 13 ו12 נק', יאנג, טרנט ואוליניק סיימו עם מדד 15+, 15+ ו14+. טרנר גם עשה את זה לטובת המוראל, האוהדים והצופים ברבע השני:

 

הסלטיקס יתלו את הנצחון בשלושה גורמים: הראשון הוא חלוקת נטל התקפי מצוינת עם 8 שחקנים שקלעו בספרות כפולות. השני הוא ההשתלטות המוחלטת על המשחק מתחילת הרבע הרביעי, כולל ריצת 10-0 בהובלת אותו ספסל יעיל. לא הזיק ששיקאגו פשוט נעלמה, אבל מגיע הרבה קרדיט לסטיבנס ולשחקנים על הפוש בזמן הנכון במשחק שהיה עד אז צמוד מאוד:

celtics bulls 91215

הגורם השלישי הוא אייזיאה תומאס. 5-15 לא נשמע מרשים, וגם 20 נק' הם לא בדיוק שיא קריירה עבור הגארד שרק לא מזמן קיבל את המקום בחמישייה של הסלטיקס. אבל 9 נקודות בשלוש הדקות האחרונות, בדיוק כשהבולס צמצמו את התוצאה ואיימו לחזור למשחק הם בדיוק הרגל המסיימת שהסלטיקס היו צריכים כדי לקחת את הנצחון. 

 

סטיבנס פירגן בסיום, אבל הויברג צריך לשבת ולחשוב איך חוזרים לנצח.

תקציר המשחק מאתר הNBA

בקטנה:

1. עוד לא ראיתם הבוקר את סל הניצחון הזה של מאט בארנס? ("What is he doing???")

 

https://youtu.be/looP2cJ0Kp8

2. אי אפשר להתעלם מ42 נקודות של ג'יימס הארדן, שהוביל הלילה את יוסטון המשבריים לנצחון על הוויזארדס

 

TOP 10 מהלילה – ג'בארי פארקר, טרנר ודיאנדרה עם דאנקים שלא יביישו תחרות בשבוע האולסטאר: